שיר לאוהבים הנבונים אשר בתבונה יאהבו ימיהם בנעימים יחלפו שיר לאוהבים הנבונים אשר בתבונה יאהבו גם ברדתם שאול לא יזקינו נצח לא יפרדו, יחד יחיו בבית אחד

Una canción para los amantes sensatos que aman con sabiduría sus días transcurrirán placenteramente una canción para los amantes sensatos que aman con sabiduría aun cuando desciendan al Seol no envejecerán jamás se separarán; juntos vivirán en una sola casa

שיר לאוהבים הנבונים על משכבם, באין מילה ביד אחת את המנורה יכבו יחד יעצמו את עינהם זה את זה יברכו ובעת האחד קורא את האור הקטן ידליקו את נשימת ילדיהם שומעים שאון ורוח חצות

Una canción para los amantes sensatos en su lecho, sin una palabra con una mano apagarán la lámpara juntos cerrarán los ojos se bendecirán el uno al otro y cuando uno llame encenderán la pequeña luz la respiración de sus hijos escucharán el rumor y el viento de medianoche

שיר לאוהבים הנבונים אשר בנו להם בית ואת דלתו נעלו הגיפו היטב את התריסים בחוץ קר, ורוח, ומצפים בחוץ למטר אורח לא יבוא בלילה אשר כזה וכי יבוא, אל תפתחו את הדלת מאוחר, ורק קור נושב בעולם וגם משורר - ממצוקה, לא משפע - הוא שר הישארו חבוקים

Una canción para los amantes sensatos que se construyeron una casa y cerraron con llave su puerta cerraron bien las contraventanas afuera hace frío y hay viento, y afuera esperan la lluvia ningún huésped vendrá en una noche como esta y si viniera, no abran la puerta es tarde, y solo sopla frío en el mundo y hasta el poeta —por estrechez, no por abundancia— canta permanezcan abrazados

שיר לאוהבים הנבונים אשר בתבונה יאהבו ישארו חבוקים

Una canción para los amantes sensatos que aman con sabiduría permanecerán abrazados