[בית 1] ושוב נראה כאילו איכשהו חזרתי אל קו ההתחלה אתה יצאת ואני עוד קצת נשארתי ספוגה בבהלה אז התלבשתי בשתיקה הישנה של מה אכפת בכלל פתאום הרגשתי שאני לא באופנה המלאי שלי אזל

[Estrofa 1] Y otra vez parece que de algún modo he vuelto A la línea de salida. Tú te fuiste y yo me quedé un poco más, Empapada de pánico. Así que me vestí con el viejo silencio De «a quién le importa». De repente sentí que ya no estoy de moda, Mi inventario se agotó.

[בית 2] הזמן עובר וזה מתמשך, איתך נקשרתי על שבע מרפסות התור אליך התארך אני צברתי מיסים בלי הכנסות אז תבוא תוריד ת'נעליים את זיוף החיוכים ובוא נשכב עכשיו, נשטוף את העיניים בסרטים מלוכלכים

[Estrofa 2] El tiempo pasa y esto se prolonga; me apegué a ti En siete balcones. La fila hacia ti se alargó y yo acumulé Impuestos sin ingresos. Así que ven, quítate los zapatos, Y la falsedad de las sonrisas, Y acostémonos ahora, enjuaguemos los ojos Con películas sucias.

[פזמון] ואם אתה לא אוהב אותי אתה שונא זה לא משנה לי, לא משנה את האו-או-או-או-אה

[Estribillo] Y si no me amas, me odias. No me importa, no importa. El oh‑oh‑oh‑oh‑ah.

[בית 3] ומסתבר שהנה שוב אני חושפת את הקלפים שלי אם אני לבשתי מן אישה אז היא מתקלפת כשאתה מולי אם כן או לא אם מה זאת אהבה אם עוד כמה יכולים יש שאלות שכבר יודעים את התשובה אבל בכל זאת שואלים

[Estrofa 3] Y resulta que otra vez aquí estoy, exponiendo Mis cartas. Si me puse una especie de «mujer», entonces ella se desprende Cuando estás frente a mí. Si es sí o no, qué es el amor, Si unos cuantos más pueden, Hay preguntas cuya respuesta ya se sabe, Pero aun así se hacen.

[פזמון] ואם אתה לא אוהב אותי אתה שונא זה לא משנה לי, לא משנה את האו-או-או-או-אה

[Estribillo] Y si no me amas, me odias. No me importa, no importa. El oh‑oh‑oh‑oh‑ah.