מיהו המיילל ברוח והרוח בו? מיהו שהשאיר פתוח את דלתי ליבו? מיהו, מיהו, שמא כלב כלב נד על הדרכים כי תמיד, תמיד בלילה דלף הכלבים בוכים

Кто воет в ветре, и ветер в нём? Кто оставил открытыми двери своего сердца? Кто он, кто он — быть может, пёс, пёс-странник на дорогах, ведь всегда, всегда в ночной капели собаки плачут

או אולי זאת הרכבת שם בערבה שגזלה מן האוהבת את מאהבה או אולי, אולי, אולי זה ילד שנולד עצוב שהייתה, הייתה לו אם אומללת והלכה בלי שוב

Или, может, это поезд там, в степи, что у влюблённой отнял её возлюбленного, или, может, может, это мальчик, который родился грустным, у которого была—была несчастная мать и ушла, не вернувшись

מיהו המיילל ברוח ובקולו השכול? מי המתפלל לנוח ואינו יכול? זה שיר דחי, זה שיר בכי ששרים כולם כך זולג לו על הלחי עצב עצב העולם

Кто это воет в ветре, и в его голосе — осиротелость? Кто молится о покое и не может? Это песня беды, это песня плача, которую поют все, так по щеке стекает печаль — печаль мира

מיהו המיילל ברוח והרוח בו?

Кто воет в ветре, и ветер в нём?