גם למראה נושן
יש רגע של הולדת
שמיים בלי ציפור
זרים ומבוצרים
בלילה הסהור
מול חלונך עומדת
עיר טבולה בבכי הצרצרים
Даже у вида старого
бывает миг рождения.
Небо без птицы,
чужое и неприступное.
В лунную ночь
у твоего окна стоит
город, погружённый в плач сверчков.
ובראותך כי דרך עוד צופה אל הלך
והירח על כידון הברוש
אתה אומר אלי העוד ישנם כל אלה
העוד מותר
בלחש בשלומם לדרוש
И видя, что дорога ещё всматривается в путника,
и луна на копье кипариса,
ты говоришь мне: всё это ещё есть?
Ещё можно
шёпотом справляться об их благополучии?
מאגמיהם המים ניבטים אלינו
שוקט העץ באודם עגילים
ולעד לא תיעקר ממני אלוהינו
תוגת צעצועיך הגדולים
Из их прудов воды глядят на нас,
дерево притихло, с красными серьгами,
и вовек не будет вырвана из меня, Боже наш,
тоска твоих больших игрушек.
