כמו נוצה ברוח הפראית הוא לא ימצא אותך במקום שהיית לפעמים עולה בי הד קולך והוא חוזר אלי והוא בא והולך

Как перо в диком ветре Он не найдёт тебя В том месте, где ты была Порой во мне поднимается эхо твоего голоса И оно возвращается ко мне И приходит и уходит

לפעמים את יודעת רק הבכי מזמן לזמן בא מתוך געגוע ישן

Порой, ты знаешь, лишь плач, время от времени, приходит из давней тоски

כמו נוצה נלקחת עם הרוח מחלון פתוח לרווחה ורק ביקשת לנוח הוא לא ידע הוא לא שמע אותך בוכה כאילו לא נרגע קול צחוקך המשוגע

Как перо, унесённое ветром из распахнутого настежь окна и ты лишь просила отдохнуть Он не знал, он не слышал, как ты плачешь будто не утихает голос твоего безумного смеха

לפעמים את יודעת רק הבכי מזמן לזמן בא מתוך געגוע אל מול עיני היית נוצה ברוח

Порой, ты знаешь, лишь плач время от времени приходит из тоски Перед моими глазами ты была пером на ветру