חמש לפנות בוקר- קריר פנס נושא אור על אם דרך קפא כוכב נעזב עוד מאיר על העיר בודד בנקודת השקפה

Пять утра — прохладно. Фонарь проливает свет на замёрзшую главную дорогу. Покинутая звезда всё ещё сияет над городом, Одинокая в точке наблюдения.

פותח אדם חלונו לרקיע והחוצה מוציא את אפו החולם עף האף כיונה וחוזר ומודיע העולם עוד בריא ושלם

Человек открывает окно к небу, И высовывает наружу свой дремлющий нос. Нос летит, как голубь, возвращается и сообщает: Мир ещё здоров и цел.

בלילה הזה - שום דבר לא ארע שום קונטיננט - בימים לא שקע שום מפה מדינית לא הפכה את עורה שום רפובליקה לא התפקעה

В эту ночь — ничего не случилось. Ни один континент не погрузился в моря. Ни одна политическая карта не сменила облик. Ни одна республика не развалилась.

ההיסטוריה דלגה על הלילה הזה וכותבי העיתים יזניחוהו בצל מתלבש האדם אט לאט כהוזה וחושב תודה לאל.

История перепрыгнула через эту ночь, А летописцы оставят её в тени. Человек одевается медленно, словно во сне, И думает: слава Богу.