תתני לי עונש, תגידי שהייתי ילד רע
עבר כבר חודש, הזמן הפך אותי למשוגע
איך עד עכשיו השעון לא נשבר, כמו הלב שלי
וזה לא קל לי, להתמודד עם כל מה שקרה
זה לא נורמלי, לדבר איתך שעות מול המראה
איך עד עכשיו היא לא התנפצה, כמו הדמעות שלי
Dame un castigo, di que fui un niño malo.
Ya pasó un mes, el tiempo me volvió loco.
¿Cómo es que el reloj aún no se ha roto, como mi corazón?
Y no me es fácil lidiar con todo lo que pasó.
No es normal hablar contigo horas frente al espejo.
¿Cómo es que hasta ahora no se ha hecho añicos, como mis lágrimas?
ובינתיים, כבר חודש לא קורא לך מיאמור, מיאמור
עכשיו בבית, החושך מנצח את האור, את האור
וכבר חזרתי בתשובה, להתחנן לאלוהים שיעזור, ואולי פתאום תחליטי לחזור הלוואי שכבר תחליטי לחזור
Mientras tanto, ya llevo un mes sin llamarte «mi amor, mi amor».
Ahora en casa, la oscuridad vence a la luz, a la luz.
Y ya me arrepentí, suplicando a Dios que ayude, y quizá de repente decidas volver; ojalá ya decidas volver.
ומה יקרה לך, ביום שתשמעי שאתגבר
לא שוכח, רק לא רוצה לכאוב אותך יותר
איך זה שונה שגוף שלם, עובד על חצי מהלב
ואת יודעת, שנים חיפשתי מי שתחבק
ואת שומעת, שירים שרק גורמים להתרסק, איך עד עכשיו עוד לא התקשרת, אליי להתפרק
¿Y qué te pasará el día que oigas que ya lo superé?
No me olvido, solo no quiero lastimarte más.
¿Cómo puede ser que un cuerpo entero funcione con medio corazón?
Y tú lo sabes, durante años busqué a alguien que me abrazara.
Y estás escuchando canciones que solo te hacen estrellarte; ¿cómo es que hasta ahora aún no me llamaste para derrumbarte?
ובינתיים, כבר חודש לא קורא לך מיאמור, מיאמור
עכשיו בבית, החושך מנצח את האור, את האור
וכבר חזרתי בתשובה, להתחנן לאלוהים שיעזור, ואולי פתאום תחליטי לחזור הלוואי שכבר תחליטי לחזור
Mientras tanto, ya llevo un mes sin llamarte «mi amor, mi amor».
Ahora en casa, la oscuridad vence a la luz, a la luz.
Y ya me arrepentí, suplicando a Dios que ayude, y quizá de repente decidas volver; ojalá ya decidas volver.
