לי כל גל נושא מזכרת מן הבית, מן החוף מן העצים יפי צמרת וזהב שלכת בת חלוף

Para mí, cada ola lleva un recuerdo de la casa, de la orilla, de los árboles, la belleza de sus copas, y el oro fugaz de la hojarasca otoñal.

הנשאי, ספינה, ושוטי מה רבים הכיסופים לי נערה יש ושמה רותי המצפה באלה החופים

Llévame, nave, y navega; ¡cuántos son los anhelos! Tengo una muchacha y su nombre es Ruti, que me espera en estas orillas.

תכול עיניה כשמיים מבטה כלהבה לו אך נשקתי השפתיים אז ידעתי מה זאת אהבה

Azules sus ojos como el cielo, su mirada como una llama. Si tan solo hubiera besado esos labios, entonces sabría qué es el amor.

סער, הספינה חורקת תקפץ מגל אל גל אלי עם רעם היא צוחקת ועם רוח לי תפרע תלתל

Tormenta, cruje la nave, salta de ola en ola; a mí, con trueno, se ríe, y con el viento me alborota un rizo.