אני זוכר ימים יפים בלי מזגן עם טלוויזיה חינוכית כשעוד היה ללחם טעם לא כמו זה של הפירכית איך התרגשנו ככה סתם מפתיחה של עוד פחית כשראינו אסקימו לימון אני צחקתי את בכית יוקר המחייה פתאום דופק אצלי בדלת נכנס בלי הזמנה כמו וואחד כאפה מצלצלת פותח מקרר רואה שם גבינה מקולקלת אני עובד עצות העגבנייה מזמן מובטלת

Recuerdo días hermosos sin aire acondicionado, con televisión educativa Cuando el pan todavía tenía sabor, no como el de la tortita de arroz Cómo nos emocionábamos con solo abrir otra lata Cuando veíamos Eskimo Lemon, yo me reía y tú llorabas El costo de la vida de repente me golpea la puerta Entra sin invitación como una bofetada que zumba Abro la nevera y veo allí un queso echado a perder Estoy sin ideas; el tomate lleva tiempo desempleado

ווואלה מה בסך הכל אותי מנחם מודה לאלוהים שאני לא פה איתכם היום כבר לא טרוד בלחפש פתרון אומרים בסוף צוחק מי שצוחק אחרון

Y, la verdad, qué, al fin y al cabo, me consuela Le agradezco a Dios que no estoy aquí con ustedes Hoy ya no estoy preocupado por buscar una solución Dicen que al final se ríe quien ríe último

הפסקת אש אומר מגיש מבלי לחשוש ואת שוב מקטרת שאין לך מה ללבוש יוצאת לברבוניה לדפוק שם את הראש עזבי כבר את הסטורי הביטי על העו"ש חצי מתל אביב כבר לא סגורים על המגדר הכל רגיש הכל נגיש הכל לביש הכל מותר פתאום מוצא את עצמך אחרי כוסית באיזה בר מפלרטט עם מלצרית ומגלה שזה מלצר

“Alto el fuego”, dice el presentador sin dudar Y tú otra vez te quejas de que no tienes qué ponerte Sales a Barbunia a reventarte Deja ya el story y mira el saldo de la cuenta corriente La mitad de Tel Aviv ya no tiene claro el género Todo es sensible, todo accesible, todo ponible, todo permitido De repente te encuentras, después de un chupito en algún bar, Coqueteando con una camarera y descubres que es camarero

ווואלה מה בסך הכל אותי מנחם מודה לאלוהים שאני לא פה איתכם היום כבר לא טרוד בלחפש פתרון אומרים בסוף צוחק מי שצוחק אחרון

Y, la verdad, qué, al fin y al cabo, me consuela Le agradezco a Dios que no estoy aquí con ustedes Hoy ya no estoy preocupado por buscar una solución Dicen que al final se ríe quien ríe último

אז אני הולך לי אל הים כמו גונב עוד רביצה פתאום תחושת גירוד מהכיוון של הביצה מסית מכנס באלגנטיות מרוויח הצצה מתלבט אם זאת מדוזה או הממשלה ששוב עקצה נשים עם בגד ים מינימלי ספק חוט דנטלי כמו מפריד בין הימין הקיצוני לשמאל הרדיקלי אחר כך אל תגידו ההתחממות פה זה גלובלי התקשרתי לשתף חבר מזל שלא ענה לי

Así que me voy al mar, como robándome otra vaga holganza De pronto una sensación de picor desde la zona del testículo Corro el pantalón con elegancia y me gano una ojeada Dudando si es una medusa o el gobierno que otra vez picó Mujeres con bañador mínimo, casi hilo dental Como separando a la derecha extrema de la izquierda radical Luego no digan que el calentamiento aquí es global Llamé para contárselo a un amigo: por suerte no me contestó

ווואלה מה בסך הכל אותי מנחם מודה לאלוהים שאני לא פה איתכם היום כבר לא טרוד בלחפש פתרון אומרים בסוף צוחק מי שצוחק אחרון

Y, la verdad, qué, al fin y al cabo, me consuela Le agradezco a Dios que no estoy aquí con ustedes Hoy ya no estoy preocupado por buscar una solución Dicen que al final se ríe quien ríe último

הוו מי שדוחק חיפזון מי שמוחק עיפרון שמנקנק את האוזון שמלקק חילזון שמספק סירחון שמתפנק בקישון שמסתרק בתיכון וואו וואו איזה פרח ואוו וואו הפרח נהדר אולי איזה דבר מתיקה או איך אומרים הצעירים מאנץ' ?סיימת

Uuuh, quien empuja la prisa, quien borra un lápiz, quien fastidia el ozono, quien lame un caracol, quien provee pestazo, quien se consiente en el Kishón, quien se peina en el secundario—guau guau, qué flor; guau guau, la flor es magnífica; quizá algo dulce, o, como dicen los jóvenes, un munch. ¿Terminaste?