"שוב השכנה שלי צועקת "דיייי תהיה בשקט
יוצא בחיוך נבזי, זורק לה אצבע משולשת
מתעקשת? להיות חירשת?
אולי תצאי ותראי את כל השכונה קופצת
כבר כשיצאתי מאמא ניסיתי לדחוף אותי פנימה
לא הלך, היה מסובך, אז קפצתי קדימה
חשבתי שיהיה פה טוב ומסתבר התבלבלתי
כי אפילו בסוכנות אימוץ אמרו שלא התקבלתי
הגעתי לגן בפאנן וכשאמרו לי שאסור
לזרוק קוביות ולמשוך לבנות בצמות אז ברור
שהמשכתי והרסתי הכל וכאמור
"אז כתבו ש"הגן שלנו סגור
בכיתה ב' אחרי 3 שנים בשליחות
על היום הראשון אני בא וחוטף הלם תרבות
ילדים הולכים מכות כשהמורה מדברת
קלמרים עפים כמו טילים שיצאו מתוך סרט
ואת בשלך! מורה לתפארת
"?את מלמדת חננה ששואלת:"מה הכותרת
קולט בלאגניסט שבא חוטף לה ת'מחברת
?איזה סרט! ואתם קוראים לזה מסגרת
Otra vez mi vecina grita: «¡Basta, cállate!»
Salgo con una sonrisa malvada, le tiro el dedo medio.
¿Insistes? ¿Quieres ser sorda?
Quizás salgas y veas a todo el barrio saltando.
Apenas salí de mamá, intenté empujarme de vuelta adentro,
No funcionó, era complicado, así que salté hacia adelante.
Pensé que aquí estaría bien y resulta que me equivoqué,
Porque hasta en la agencia de adopción dijeron que no me aceptaron.
Llegué al jardín bien relajado y cuando me dijeron que está prohibido
Tirar cubitos y jalar a las niñas de las trenzas, pues claro
Seguí y lo arruiné todo y, como se dijo,
así escribieron: «Nuestro jardín está cerrado».
En segundo grado, después de tres años de misión,
El primer día llego y me da un shock cultural.
Los niños se pelean mientras la maestra habla,
Los estuches vuelan como misiles salidos de una película.
¡Y tú a lo tuyo! Maestra ejemplar.
Le enseñas a un nerd que pregunta: «¿Cuál es el título?»
Ves a un alborotador que llega y le arrebata el cuaderno.
¡Vaya película! ¿Y a eso le llaman sistema?
אין לי כח,לשבת בנוח
אמרו לי סתום ת'פה ורק רציתי לצרוח
יושב בכיתה ורוצה רק לברוח
!כי 12 שנה מורות זיינו לי את המוח
No tengo fuerzas para sentarme a gusto,
Me dijeron «cierra la boca» y yo solo quería gritar.
Estoy en clase y solo quiero huir,
¡Porque durante 12 años las profesoras me follaron el cerebro!
בצורה לא נורמאלית, ושוב אותו סיפור עצוב
את נשמעת לי ממש כמו תקליט צרוב!
"תבואו ב-8 ואל תאחרו
תכינו שיעורים ואל תוותרו!
תאמינו,תלמדו,ורק תעבדו!"
!די נמאס לי כל שנה את רק עושה לי דז'ה וו
אני לא נוטה להיות בוטה אבל יש לי סיבות
כי גם חיות בתוך כלוב נהיות אלימות
זה מוסד חינוכי או שנפלה פה טעות?
במערכת דיקטטורית מלאת אלימות
אני נרשם במזכירות ומתנחם בקלות
!כי אפילו לשרת החינוך אין תעודת בגרות
אז הדור הבא בא איתי, מלא פוטנציה
!כשאין אינטיליגנציה,יאללה צאו לפנסיה
קחו חופשה על חשבוני ותסעו לחו"ל
!אבל זה One Way Ticket בלי אופציה לביטול
De forma anormal, y otra vez la misma historia triste,
Me suenas como un disco rayado.
«Vengan a las 8 y no lleguen tarde,
Hagan la tarea y no se rindan,
Crean, estudien y solo trabajen».
Basta, estoy harto, cada año solo me haces déjà vu.
No suelo ser grosero, pero tengo mis razones,
Porque hasta los animales en una jaula se vuelven violentos.
¿Esto es una institución educativa o aquí hubo un error?
En un sistema dictatorial lleno de violencia,
Me inscribo en la secretaría y me consuelo fácilmente,
Porque ni siquiera la ministra de Educación tiene bachillerato.
Así que la próxima generación viene conmigo, llena de potencial,
Cuando no hay inteligencia, ala, váyanse a la jubilación.
Tómense unas vacaciones por mi cuenta y viajen al extranjero,
Pero es un billete de ida sin opción de cancelación.
אין לי כח,לשבת בנוח
אמרו לי סתום ת'פה ורק רציתי לצרוח
יושב בכיתה ורוצה רק לברוח
!כי 12 שנה מורות זיינו לי את המוח
No tengo fuerzas para sentarme a gusto,
Me dijeron «cierra la boca» y yo solo quería gritar.
Estoy en clase y solo quiero huir,
¡Porque durante 12 años las profesoras me follaron el cerebro!
אנ'לא מוריד אבן מהלב, אני מוריד בלטה
בודדים האנשים שעזרו לי שם למטה
תמיד רציתי לקחת ת'רגליים ללכת
אני צורח על 12 שנים של שקט
אל תלמדו אותי לכתוב! כי בנתיים
אני מתאמן לבד, עם העט ביד, מרחף בשמיים
אחרי שצעקתם עליי אני מוריד ת'מכנסיים
לא נוהג לנבל ת'פה אבל אני שם עליכם- בולבול
מסתבר שאין פה שום דרך אחרת
כי ככה אמרו לי שהמערכת עובדת
אם קשה לכם לשמוע ביקורת בוערת
אז נכין לכם אפילו ת'גירסא המצונזרת
ת'אמת שלא אכפת לי אם זה פתטי
למען האמת לא באמת נהנתי
מצידי תקראו לי אנלפאבית או דיסלקטי
אבל תראו יצא לי שיר, כוס עמק ערס פואטי!
No me quito una piedra del corazón, me quito una losa,
Pocos son los que me ayudaron allí abajo.
Siempre quise tomar las piernas y largarme,
Grito por doce años de silencio.
¡No me enseñen a escribir! Porque mientras tanto
Practico solo, con el bolígrafo en la mano, flotando en el cielo.
Después de que me gritaron, me bajo los pantalones,
No suelo blasfemar, pero que os den por culo.
Resulta que aquí no hay otra manera,
Porque así me dijeron que funciona el sistema.
Si les cuesta oír una crítica ardiente,
Entonces hasta les preparamos la versión censurada.
La verdad, no me importa si es patético,
A decir verdad, ni siquiera lo disfruté.
Por mí, llámenme analfabeto o disléxico,
¡Pero miren, me salió una canción — jódete, cani poético!
אין לי כח,לשבת בנוח
אמרו לי סתום ת'פה ורק רציתי לצרוח
יושב בכיתה ורוצה רק לברוח
כי 12 שנה מורות זיינו לי את המוח!
X4
No tengo fuerzas para sentarme a gusto,
Me dijeron «cierra la boca» y yo solo quería gritar.
Estoy en clase y solo quiero huir,
¡Porque durante 12 años las profesoras me follaron el cerebro!
X4
