[פזמון]
ז'אן ז'אק מון אמי, חי לנצח במרסיי, בחדר חם מלא עשן
עם אוסף של עטים וכובעים, מרחף מעל הזמן
[Estribillo]
Jean-Jacques, mon ami, vive para siempre en Marsella, en una habitación cálida llena de humo,
con una colección de bolígrafos y sombreros, flotando por encima del tiempo
[בית 1]
ילד מגודל עם בטן מלאה במים
מדליק ג'וינט באמבולנס בדרך לטיפול
מתופף על דופן המיטה ושר שנסון
עם האח האלג'ירי
הולך במסדרון בית החולים כמו מלך נפאלי
כובע צבעוני ומקל עם גולת זהב
אחיות מחייכות לקראתו: מה שלומך מסייה גולדברג?
[Estrofa 1]
Un niño grandote con la barriga llena de agua,
enciende un porro en la ambulancia camino al tratamiento,
percute el costado de la cama y canta una chanson
con el enfermero argelino.
Camina por el pasillo del hospital como un rey nepalí —
un sombrero colorido y un bastón con pomo de oro.
Las enfermeras le sonríen: '¿Cómo está, monsieur Goldberg?'
[פזמון]
ז'אן ז'אק מון אמי חי לנצח במרסיי, בחדר חם מלא עשן
עם אוסף של עטים וכובעים, מרחף מעל הזמן
[Estribillo]
Jean-Jacques, mon ami, vive para siempre en Marsella, en una habitación cálida llena de humo,
con una colección de bolígrafos y sombreros, flotando por encima del tiempo
[בית 2]
מבקש עטים לאוסף מהרופאים, מהאחיות, מהנהג
מניח בחדרו על המדף שיהיה מסודר
מדגים לי כובע דרוזי, והודי
ואת זה קח הביתה בשבילך
שבת גשומה במרסיי, חמין אצל מדאם שרה
הולכים לאורך הרחוב, חוזרים אל החדר החם
אני עושה הבדלה הוא מבקש: בקול רם!
[Estrofa 2]
Pide bolígrafos para la colección a los médicos, a las enfermeras, al conductor;
los coloca en su cuarto en la repisa para que esté ordenado.
Me muestra un sombrero druso y uno indio:
'Y este llévatelo a casa para ti.'
Sábado lluvioso en Marsella, estofado de Shabat en casa de Madame Sarah.
Caminamos por la calle, volvemos a la habitación cálida.
'Hago havdalá', pide: '¡En voz alta!'
[פזמון]
ז'אן ז'אק מון אמי חי לנצח במרסיי, בחדר חם מלא עשן
עם אוסף של עטים וכובעים, מרחף מעל הזמן
[Estribillo]
Jean-Jacques, mon ami, vive para siempre en Marsella, en una habitación cálida llena de humo,
con una colección de bolígrafos y sombreros, flotando por encima del tiempo
[בית 3]
הוא מנמנם אני בוהה בטלוויזיה
טלתרום בצרפתית, הוא פוקח עין ואומר
"בוא בוא מון אמי, בוא תשכב כאן לידי"
אני נרדם לצדו...והייתי רוצה לעצור את הזמן
אבל צריך לקום ולנסוע אל שדה התעופה
אנחנו נפרדים בלי דרמה, כאילו ניפגש שוב בקרוב
אני יוצא למסדרון חשוך, כל כך קשה לי לעזוב
[Estrofa 3]
Él cabecea; yo me quedo mirando la televisión.
Un teletón en francés; abre un ojo y dice:
'Ven, ven, mon ami, ven acuéstate aquí a mi lado.'
Me duermo a su lado... y quisiera detener el tiempo,
pero hay que levantarse e ir al aeropuerto.
Nos despedimos sin drama, como si fuéramos a vernos pronto otra vez.
Salgo a un pasillo oscuro: me cuesta tanto irme.
[פזמון]
את ז'אן ז'אק מון אמי שחי לנצח במרסיי בחדר חם מלא עשן
עם אוסף של עטים וכובעים, מרחף מעל הזמן
[Estribillo]
Jean-Jacques, mon ami, que vive para siempre en Marsella, en una habitación cálida llena de humo,
con una colección de bolígrafos y sombreros, flotando por encima del tiempo
