בחלון אני עומד קצת מקור אני רועד מהחושך מפחד כל הזמן אני מודד ?שיבואו ההורים למה הם עוד לא חוזרים מתן ישן לא מתעורר היום אני עליו שומר איזה כף לו למתן הוא האח הכי קטן ואני? אני הבכור חבל שאי אפשר לבחור

Estoy de pie en la ventana, del frío tiemblo un poco Tengo miedo de la oscuridad, estoy contando todo el tiempo Si tan solo vinieran los padres — ¿por qué aún no vuelven? Matan duerme, no se despierta; hoy yo lo vigilo Qué suerte para Matan: es el hermano menor ¿Y yo? Soy el primogénito; lástima que no se puede elegir

לו אני הקטן והגדול היה מתן אז הוא היה ער בלילות כשאבא ואמא יוצאים לבלות הייתי אומר לאחי: לילה טוב ולא צריך יותר לחשוב (נרדם תוך דקה וישן שינה מתוקה)

Si yo fuera el pequeño y el mayor fuera Matan, entonces él estaría despierto por las noches cuando papá y mamá salen a divertirse. Yo le diría a mi hermano: «Buenas noches» y no haría falta pensar más. (Se duerme en un minuto y duerme un sueño dulce)

אני שומע רעשים חריקות ורשרושים מי זה שם אולי שדים שמתנפלים על ילדים ?מה יהיה אם יכנסו ?מה יעשו לי? מה יעשו הרחוב שומם, ואין שום איש שקט בחוץ, וריק הכביש איזה כף לו למתן הוא האח הכי קטן ואני? אני הבכור חבל שאי אפשר לבחור הנה באים ההורים !איזה כיף שהם חוזרים כבר יש חיוך על הפנים ועוד רגע ישנים עכשיו אפשר לכבות את האור כבר לא צריך להיות גיבור (נרדם תוך דקה וישן שינה מתוקה)

Oigo ruidos: crujidos y susurros. ¿Quién está ahí? Quizás demonios que se abalanzan sobre niños. ¿Qué será si entran? ¿Qué me harán? ¿Qué harán? La calle está desierta y no hay nadie, afuera hay silencio y la calle está vacía. Qué suerte para Matan: es el hermano menor, ¿y yo? Soy el primogénito; lástima que no se puede elegir. Ahí vienen los padres, ¡qué bien que regresen! Ya hay una sonrisa en la cara y en un momento dormiremos. Ahora se puede apagar la luz, ya no hace falta ser un héroe. (Se duerme en un minuto y duerme un sueño dulce)