גבנו לברושים אנחנו מסתירים את ההרים. מאחורי בתינו אנחנו מתביישים לראות את הכוכב חשים אל הרחובות הרוחשים בל יסתבך לבנו במרחב

Мы поворачиваемся спиной к кипарисам Мы скрываем горы за нашими домами Нам стыдно смотреть на звезду Мы спешим к гудящим улицам Чтобы сердце не запуталось в просторе

וכך חיים עם חלונות סגורים ובחוצות החגורים חוטים של טלפון וטלגרף הרחק מכל אשר אהבנו לתומנו בתוך הזמן מעבר לעצמנו

И так живём с закрытыми окнами И на улицах, опоясанных проводами Телефона и телеграфа Вдали от всего, что мы наивно любили Внутри времени По ту сторону самих себя