היום בקושי זוכרת ואולי מסתירה מעצמי אהבות שרקמתי בחושך מגיעות עד לפתח ביתי

Сегодня едва помню, а может, скрываю от самой себя, любви, что я плела во тьме, доходят до порога моего дома.

אין לי אין לי מילים אפילו לעצמי אין לי אין לי

Нет у меня, нет у меня, слов даже для самой себя, нет у меня, нет у меня.

תשים תשים שירים שפעם עוד אהבנו תשים ראשך עליי מספיק דיברנו אתה יודע לפעמים כל כך פוחדת מסופים תזכיר תזכיר לי כמה התגעגענו תכאיב תכאיב כמו שאני הכאבתי לנו לפעמים אני בוכה ולא רואים

Включи, включи песни, что когда-то мы любили, положи голову на меня, хватит, наговорились, ты знаешь, порой я так боюсь концовок, напомни, напомни мне, как сильно мы скучали, сделай больно, сделай, как я причинила нам боль, иногда я плачу — и этого не видно.

אתה מכיר וסולח על מי שהייתי מי שאני ותמיד שומר עליי ומי ישמור עליך מפניי

Ты знаешь и прощаешь за то, кем я была, кем я есть, и всегда оберегаешь меня, а кто убережёт тебя от меня?