על הדרך בין לייפציג לברצלונה הכביש ארוך, שחור וגשם מכסה את התמונה שיחי חרדל מסנוירים ואין אוויר לנשימה סופרים את השעות ומחכים לשמש שתופיע בקצה המנהרה

На дороге между Лейпцигом и Барселоной Дорога длинная, чёрная, и дождь застилает картину Ослепляющие кусты горчицы, и нечем дышать Считаем часы и ждём, когда появится солнце В конце тоннеля

אתה נשבר, לזמן קצר ומתאושש כשהגיטרה מנסרת את הלילה

Ты ломаешься — на короткое время и приходишь в себя когда гитара распиливает ночь

על הדרך תמיד תופסים תנומה הערפל בחוץ עומד ללא תנועה והרדיו שוב חותך את הדממה זורקים את הבדלים ומחכים לגבול שמתקרב ובא

В пути всегда удаётся вздремнуть снаружи туман стоит недвижно и радио снова режет тишину мы отбрасываем различия и ждём границу что всё ближе и ближе

אתה נשבר, לזמן קצר ומתאושש כשהגיטרה מנסרת את הלילה

Ты ломаешься — на короткое время и приходишь в себя когда гитара распиливает ночь