אם אני שיכור ולא מיין אם קורצים לי ארץ ושמיים זה מפני שהיא חזרה מטילדה שוב אלי!

Если я пьян, но не от вина, если мне подмигивают земля и небеса, это потому, что она вернулась — Матильда снова ко мне!

אם הסתיו שמסביב חלף לו אם ריחות פרחי אביב פורחים בו זה מפני שהיא חזרה מטילדה, ידידי!

Если осень вокруг прошла, если в воздухе расцветают ароматы весенних цветов, это потому, что она вернулась — Матильда, друзья мои!

כמו קרן אור היא חזרה שוב אלי אבל מחר היא תאבד לי ודאי ושוב תחזור היא להיות כמו אתמול רחוקה, הה...

Как луч света она снова вернулась ко мне, но завтра она, наверное, потеряется для меня, и снова станет, как вчера — далёкая, ах...

כי היא כזאת המטילדה הזאת קלת כנף, ואין מה לעשות... אבל היום היא כולה בשבילי, פה איתי המטילדה שלי!

Потому что такова эта Матильда — ветреная, и ничего не поделаешь... Но сегодня она вся для меня, здесь со мной — моя Матильда!

אם אני שיכור ולא מיין אם קורצים לי ארץ ושמיים זה מפני שהיא חזרה מטילדה שוב אלי!

Если я пьян, но не от вина, если мне подмигивают земля и небеса, это потому, что она вернулась — Матильда снова ко мне!

כן, היא חזרה, אך מחר, כדרכה היא תעלם לה פתאום בשתיקה מבלי לומר לי מתי היא תשוב (אם בכלל...)

Да, она вернулась, но завтра, как водится, она внезапно исчезнет молча, не сказав мне, когда вернётся (если вообще...)

כי היא כזאת המטילדה, הלא אתמול היא כן - ומחר היא כבר לא אבל היום היא כולה בשבילי, פה איתי המטילדה שלי!

Ведь такова она, Матильда: вчера она — «да», а завтра уже — «нет». Но сегодня она вся для меня, здесь со мной — моя Матильда!

איתי המטילדה שלי!

Со мной — моя Матильда!