השמיים יורדים אל חלוני חורף בחוץ וקיץ בי ?האם אתה זוכר כשהשתיקות ארוכות, זוכר והמילים רחוקות איך הייתי בך ורציתי לבכות

Небо опускается к моему окну Зима снаружи, а лето во мне Помнишь? Когда молчания долгие, помнишь А слова далеки Как я был в тебе И я хотел заплакать

הימים נאספו לביתי השנים נחרטו בגופי ?האם אתה זוכר נגיעות חטופות, זוכר האם היית שלי כשעטפתי אותך ורציתי לבכות

Дни стеклись в мой дом Годы выжгли след на моём теле Помнишь? Мимолётные прикосновения, помнишь Ты был моим? Когда я обнимал тебя И я хотел заплакать

ידעתי תמיד שזה יגמר ידעתי תמיד שאני אשאר לבכות

Я всегда знал, что это кончится Я всегда знал, что мне останется лишь плакать

הימים הם רק נוף, נוף הרחוב השנים הן רק אופק, אופק הסוף

Дни — лишь пейзаж, пейзаж улицы Годы — лишь горизонт, горизонт конца

?האם אתה זוכר

Помнишь?