בגלל הלילה בגללו אני כעת יושבת ולא נלקחת בגלל החושך בגללו אני נדמית לך חולמת או משתעשעת

Из‑за ночи, из‑за неё, я сейчас сижу и я не уведена. Из‑за тьмы, из‑за неё, я кажусь тебе мечтающей или забавляющейся.

אינני נלקחת לשום מקום בכיתי בגלל דברים שאין להם שמות ובגללך למשל בכיתי רק לרגע מפני שהיו בי דמעות פתאום

Меня никуда не уводят. Я плакала из‑за вещей, у которых нет имён, а из‑за тебя, к примеру, плакала лишь мгновение, потому что вдруг во мне оказались слёзы.

לא בכיתי כדי שתלך רציתי להחליף את המילים ביקשתי ללכת מעט אחריך חשבתי שתלך בצעדים קטנים

Я не плакала, чтобы ты ушёл. Я хотела заменить слова. Я просила идти немного за тобой. Я думала, что ты пойдёшь маленькими шагами.

האור החזק מפריע לי לבכות את צערך ואני רק תמונה נקיה בהירה אני רק תמונת אישה.

Сильный свет мешает мне оплакивать твою печаль, а я — лишь чистый, ясный образ, я лишь изображение женщины.