מתוך המפעלים, מתוך המשרדים מבין רגלי נשים, מבין הילדים הצפירה תיקח אותנו לשדות האדומים

Из заводов, из офисов меж женских ног, среди детей сирена унесёт нас в алые поля

למלחמה יש רחם, אנחנו נולדים לפחד יש חיים, שלא ידענו לפנים גברים שוטים היינו, אבות ובעלים הפכנו ציידים בשדות האדומים

У войны есть чрево, мы рождаемся У страха есть жизнь, которой мы прежде не знали Мы были глупыми мужчинами, отцами и мужьями Мы стали охотниками в алых полях

איך הלכו שנים השבט חוזר אל השדות האדומים

Как прошли годы племя возвращается к алым полям