מי זאת עולה וצעיף אהבים רעולה מור מקוטרת בדרכים? מי זאת, מי זאת שעיניה בוהות והוזות שמעוטרת בפרחים?

Кто это восходит и вуалью любовей завуалена, миррой окуренная на дорогах? Кто это, кто это, чьи глаза сияют и грезят, что увенчана цветами?

הד, הד קרוע הד קולה קורא ברוח

Эхо, эхо разорванное, эхо её голоса зовёт на ветру

אני חפצי-בה, חפצי-בה בת תימן אני לא משי, לא שני, לא ארגמן אני איילת בר אני הרוח במדבר באר זכה אני - שתה, חתני איה, אַיֶּךָּ, דוד? איה הרחקת לנדוד? בוא, חפצי-בה לך שוקקה כוכב דולק בליל ותן בוואדי מיילל בוא, חפצי-בה לך מחכה

Я — Хефци-ба, Хефци-ба, дочь Йемена Я не шёлк, не багряница, не пурпур Я — дикая лань Я — ветер в пустыне Я — чистый колодец — Пей, жених мой Где ты, где же ты, Давид? Куда ты ушёл странствовать? Приди, Хефци-ба по тебе тоскует Звезда горит в ночи и шакал воет в вади Приди, Хефци-ба тебя ждёт

מי זאת יורדה מתרפקת על דודה תחת התומר שבגיא? מי זאת, מי זאת שפניה חלום אחוזות עד בלי אומר עד בלי די?

Кто это нисходит, льнёт к своему возлюбленному под пальмой, что в долине? Кто это, кто это, чьё лицо объято сном, до безмолвья, до беспредела?