[בית 1]
אתה תביא את החופים
אני אביא את השחפים
ואת הים יביא לנו הגשם
אנשים משופשפים
חוזרים הביתה עייפים לקראת
השקט של שבת
וכמעט איבדתי תקווה
בעולם כבתה האהבה
לעבוד, לרקוד, לקום, לישון
קיץ חורף סתיו שישי ראשון
[Verso 1]
Tú traerás las orillas,
yo traeré a las gaviotas,
y la lluvia nos traerá el mar.
Gente curtida
vuelve a casa cansada hacia
el silencio del Shabat.
Y casi perdí la esperanza;
en el mundo se apagó el amor.
Trabajar, bailar, levantarse, dormir —
verano, invierno, otoño, viernes, domingo.
[פזמון]
הייתי בצפון הפורח
בלונדון עם חלון לירח
בים וגם על היבשה
בתל-אביב היה לי מפתח
ובניו-יורק החלקתי על הקרח
אבל האהבה שלך
ארץ חדשה
[Estribillo]
Estuve en el norte floreciente,
en Londres con una ventana a la luna,
en el mar y también en tierra firme.
En Tel Aviv tenía una llave,
y en Nueva York resbalé sobre el hielo,
pero tu amor es
una tierra nueva.
[בית 2]
על השיער המדברי
נשאר הריח הטרי
כאילו רק הרגע התקלחת
הכל התחיל ביום מקרי
לא כרגיל, לא אפשרי אבל
יצאנו מהכלל
אצלך תמיד דולק האור
אין לך שטח אפור
העמוק איתך יותר עמוק
רואים אותנו מרחוק
[Verso 2]
En el cabello desértico
quedó el aroma fresco,
como si acabaras de ducharte.
Todo empezó en un día fortuito —
no como de costumbre, imposible, pero
rompimos el molde.
Contigo siempre hay una luz encendida,
no tienes zona gris,
contigo lo profundo es más profundo,
nos ven desde lejos.
[פזמון]
הייתי בצפון הפורח
בלונדון עם חלון לירח
בים וגם על היבשה
בתל-אביב היה לי מפתח
ובניו-יורק החלקתי על הקרח
אבל האהבה שלך
ארץ חדשה
[Estribillo]
Estuve en el norte floreciente,
en Londres con una ventana a la luna,
en el mar y también en tierra firme.
En Tel Aviv tenía una llave,
y en Nueva York resbalé sobre el hielo,
pero tu amor es
una tierra nueva.
