את זוכרת את האור שנפל על הרחוב אבל את הרחוב אינך זוכרת בדך שוב נשבר עוד קיץ ובקרוב סדקים במדרכה יהפכו לים רטוב

Recuerdas la luz que cayó sobre la calle Pero la calle no la recuerdas En el camino, otro verano vuelve a romperse, y pronto Las grietas de la acera se convertirán en un mar húmedo

כשצעדייך יספגו את הטיפות העננים הם הראשונים לבכות ואהבה רק בחדרים בשמש נפתחים שקרים

Cuando tus pasos absorban las gotas Las nubes son las primeras en llorar Y el amor solo en las habitaciones Al sol se abren las mentiras

את אוהבת את ידו המלטפת בדממה אבל אותו אינך אוהבת ואם הוא הכאב אז הוא גם הנחמה ובינתיים זה צומח רק שאין פה אדמה

Amas su mano acariciante en el silencio Pero a él no lo amas Y si él es el dolor, también es el consuelo Mientras tanto eso crece, solo que aquí no hay tierra

אז את צריכה לשוב לביתך ואל אישך תשוקתך ואהבה רק בחדרים בשמש נפתחים שקרים

Entonces debes volver a tu casa Y a tu marido, tu deseo Y el amor solo en las habitaciones Al sol se abren las mentiras

את שומרת על ליבו שלא יסור מעל ליבך אבל עליו אינך שומרת את כל השאלות את מניחה שם במקומך הוא יענה, זה לא חשוב את כבר יודעת בעצמך

Custodias su corazón para que no se aparte del tuyo Pero de él no te ocupas Todas las preguntas las dejas allí en tu lugar Él responderá; no es importante Ya lo sabes por ti misma

כשהרחוב מלא בסמטאות החלשים הם הראשונים לטעות ואהבה רק בחדרים בשמש נפתחים שקרים

Cuando la calle está llena de callejones Los débiles son los primeros en errar Y el amor solo en las habitaciones Al sol se abren las mentiras

אז את צריכה לדבר לעצמך ואל אישך שתיקתך וחרטה באה בבקרים בחושך הסודות שלך שמורים

Entonces debes hablar contigo misma Y a tu marido, tu silencio Y el arrepentimiento llega por las mañanas En la oscuridad tus secretos están guardados