כשהזמן עובר והחשש גובר וים האדישות סביב אותך שובר אתה בנפשך נובר וכעסים אתה צובר כי איש לא מאמין למה שפיו דובר תמיד ידענו שאפשר לבטוח וצריך לסמוך על חברים שחבל הצלה ניתן למתוח מכאן ועד מעבר להרים אך כשהבוקר עולה, שותק וחיוור אני יודע שהייתי אילם ועיוור אז אם אתה שומע את קולנו אל תאמר נואש, אל תישבר מחר לא יבייש את אתמולנו אנחנו, רון, לא מפקירים חבר.

Cuando el tiempo pasa y el temor crece y un mar de indiferencia se quiebra a tu alrededor hurgas en tu alma y acumulas rencores porque nadie cree lo que dice su boca Siempre supimos que se puede confiar y que hay que apoyarse en los amigos que se puede tender una cuerda de salvación desde aquí hasta más allá de las montañas Pero cuando amanece, silencioso y pálido sé que fui mudo y ciego así que, si oyes nuestra voz, no desesperes, no te quiebres mañana no avergonzará nuestro ayer nosotros, Ron, no abandonamos a un amigo.