יושבים לבד על המרפסת הוא בן שמונים והיא קצת פחות הוא לא כועס, היא לא כועסת אבל עצוב להם לחיות

Sentados solos en el balcón Él tiene ochenta y ella un poco menos Él no está enfadado, ella no está enfadada Pero les resulta triste vivir

הבן הבכור נפל בנגב במלחמה הראשונה הבת נסעה ללמוד בבוסטון ולא חזרה שלושים שנה

El hijo mayor cayó en el Néguev en la primera guerra La hija se fue a estudiar a Boston y no ha vuelto en treinta años

אם פעם תראו אותם מחוברים לתמול-שלשום ביום של גשם או יום חם חייכו, הגידו שלום

Si alguna vez los ven aferrados a ayer y anteayer en un día de lluvia o un día caluroso sonrían, digan hola

כמו ניצולים מתוך מפולת מסתנוורים באור ראשון הולכים לאט עד המכולת חוזרים עם לחם ועיתון החדשות לא מתחדשות, לא הן רק חוזרות שוב על עצמן ועיניהם לא מתרגשות, לא בוהות עמוק מתוך הזמן

Como sobrevivientes de un alud deslumbrados por la primera luz caminan despacio hasta la tiendita regresan con pan y un periódico Las noticias no se renuevan, no solo vuelven a repetirse y sus ojos no se conmueven, no miran fijos desde lo profundo del tiempo

אם פעם תראו אותם מחוברים לתמול-שלשום ביום של גשם או יום חם חייכו, הגידו שלום

Si alguna vez los ven aferrados a ayer y anteayer en un día de lluvia o un día caluroso sonrían, digan hola

הוא לא עונה, היא לא שואלת רק מחכים יומם וליל אך איש כבר לא מקיש בדלת הטלפון לא מצלצל

Él no contesta, ella no pregunta solo esperan día y noche pero ya nadie llama a la puerta el teléfono no suena

אם פעם תראו אותם מחוברים לתמול-שלשום ביום של גשם או יום חם חייכו, הגידו שלום

Si alguna vez los ven aferrados a ayer y anteayer en un día de lluvia o un día caluroso sonrían, digan hola