כשהנר כבה פתאֹם, נשארתי עם כוכב ורוח, בִּשר את בֹּא הסתיו העיר סגרה דלתה, ואין יוצא אין בא ואני הנני מולך לא אשכח אותם ימים, הרגשתי כה לבד אך עִמדי, כמה שאז היית! וברדת ליל כוכב, הסתרת את פניך, כִּסיתי עינַי בתפִלה שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד ואוהב אותך תמיד, בכל נימי נפשי, לך לִבי בך חשקי גם בדרך, בלכתי ובחדרי ביתי, חותם שמתיך על לִבי לא אשכח אותם ימים, הרגשתי כה לבד אך עִמדי, כמה שאז היית! וברדת ליל כוכב, הסתרת את פניך, כִּסיתי עינַי בתפִלה שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד

Cuando la vela se apagó de pronto, me quedé con una estrella y un viento anunció la llegada del otoño La ciudad cerró su puerta, y nadie sale, nadie entra Y aquí estoy ante Ti No olvidaré aquellos días; me sentí tan solo Pero estabas conmigo; ¡cómo estabas entonces! Y al descender la noche estrellada, ocultaste Tu rostro; cubrí mis ojos en oración Escucha, Israel: el Señor, nuestro Dios, el Señor es uno Y te amo siempre, con cada fibra de mi alma; a Ti, mi corazón; en Ti, mi deseo También en el camino, en mi andar y en las estancias de mi casa, te he puesto como un sello sobre mi corazón No olvidaré aquellos días; me sentí tan solo Pero estabas conmigo; ¡cómo estabas entonces! Y al descender la noche estrellada, ocultaste Tu rostro; cubrí mis ojos en oración Escucha, Israel: el Señor, nuestro Dios, el Señor es uno