לפני כמה שנים, ברחוב הירקון בתל אביב, ראיתי יהודי זקן מנקה את הרחוב פניו היו יפות אך גופו שבור לגמרי, השכינה היתה נסוכה לו על הפנים ניגשתי אליו ואמרתי לו, "שלום עליכם!" ענה לי במבטא פולני: "עלייכם שלום" שאלתי אותו ביידיש: "מַיין זִיסע יִיד", יהודי יקר, "התאמר לי, מאיפה אתה?"

Hace unos años, en la calle Hayarkon de Tel Aviv, vi a un judío anciano limpiando la calle. Su rostro era hermoso, pero su cuerpo estaba completamente quebrado; la Shejiná parecía posarse sobre su rostro. Me acerqué a él y le dije: «¡Shalom aleichem!». Me respondió con acento polaco: «Aleichem shalom». Le pregunté en yídish: «mi dulce judío», judío querido, «¿me dirías de dónde eres?»

"מפִּיאַסֶצ'נָה", הוא ענה. היתה זו פצצה בתוך לבי. פעם ראשונה שאני פוגש ניצול משם "האם פעם אחת ראית את רבי קלונימוס קלמן?" שאלתי. השיב: "ודאי! אצלו למדתי כל ילדותי בגיל אחת עשרה הגעתי לאושויץ. חשבו שאני בן שבע עשרה. שלחו אותי למחנה עבודה אין לי אף אחד, אני לבד בעולם", המשיך לטאטא את הרחוב

«De Piaseczno», respondió. Fue como una bomba en mi corazón. Era la primera vez que conocía a un sobreviviente de allí. «¿Alguna vez viste al rabí Kalonymus Kalman?», pregunté. Respondió: «¡Por supuesto! Con él estudié toda mi infancia. A los once años llegué a Auschwitz. Pensaron que tenía diecisiete. Me enviaron a un campo de trabajo. No tengo a nadie, estoy solo en el mundo», siguió barriendo la calle.

"קינדֶערלַאך, טַייֶערֶע זִיסֶע קינדֶרלַאך", מתוך האש הקול עוד מדבר "הדבר הכי גדול בעולם הוא לעשות טובה למישהו אחר!"

«Niños, queridos dulces niños», desde el fuego la voz aún habla. «¡Lo más grande del mundo es hacerle un bien a otro!»

אמרתי לו : "ידידי, אני חסיד של רבי קלמן אולי תואיל לומר לי משהו בשמו." הוא הביט בי ואמר: "אחרי המחנות אתה באמת חושב שאנחנו עוד זוכרים? ואיך אוכל לתאר לך את קבלת השבת? רקדנו סביב הרבי, כל הילדים אך דבר אחד אני זוכר שאמר לנו שוב וָשוב ולא אשכח כל החיים:"

Le dije: «Amigo mío, soy jasid del rabí Kalman; quizá te dignes decirme algo en su nombre». Él me miró y dijo: «Después de los campos, ¿de verdad crees que aún recordamos? ¿Y cómo podría describirte la bienvenida del Shabat? Bailábamos alrededor del Rebe, todos los niños. Pero hay algo que recuerdo que nos repetía una y otra vez, y no lo olvidaré en toda mi vida:»

"קינדֶערלַאך, טַייֶערֶע זִיסֶע קינדֶרלַאך", מתוך האש לוחש לי ואומר: "הדבר הכי גדול בעולם הוא לעשות טובה למישהו אחר!"

«Niños, queridos dulces niños», desde el fuego me susurra y dice: «¡Lo más grande del mundo es hacerle un bien a otro!»

"במחנה, כשהבנתי שכל המשפחה שלי הלכה, קמתי בלילה ורציתי לשים לחיי סוף אז שמעתי את קולו של הרבי בתוך אזני: 'קינדֶערלַאך זכרו לעשות טובה למישהו אחר.' אתה יודע כמה טובות אפשר לעשות בלילה באושויץ? סביבך על הרצפה אנשים שבורים כל הלילה ישבתי, הקשבתי, עודדתי, ונחמתי – נשארתי בחיים."

«En el campo, cuando entendí que toda mi familia se había ido, me levanté de noche y quise poner fin a mi vida. Entonces oí la voz del Rebe en mis oídos: “Niños, recuerden hacerle un bien a alguien más”. ¿Sabes cuánto bien se puede hacer de noche en Auschwitz? A tu alrededor, en el suelo, hay gente rota. Toda la noche me senté, escuché, animé y consolé — y seguí con vida.»

"קינדֶערלַאך, טַייֶערֶע זִיסֶע קינדֶרלַאך", מתוך האש לוחש לי ואומר: "הדבר הכי גדול בעולם הוא לעשות טובה למישהו אחר!"

«Niños, queridos dulces niños», desde el fuego me susurra y dice: «¡Lo más grande del mundo es hacerle un bien a otro!»

"גם היום לפעמים איני מוצא טעם לחיי, נכנס לים, אך שוב קולו בתוך אזני: 'הדבר הכי גדול. . .' אתה יודע, כמה טוב אפשר לעשות ברחובות של תל אביב?"

«Aún hoy, a veces no encuentro sentido a mi vida, entro en el mar, pero de nuevo su voz está en mis oídos: ‘Lo más grande...’ ¿Sabes cuánto bien se puede hacer en las calles de Tel Aviv?»

"קינדֶערלַאך, טַייֶערֶע זִיסֶע קינדֶרלַאך", מתוך האש הקול עוד מדבר "הדבר הכי גדול בעולם הוא לעשות טובה למישהו אחר!"

«Niños, queridos dulces niños», desde el fuego la voz aún habla. «¡Lo más grande del mundo es hacerle un bien a otro!»