עם ישראל כמו הסנה הבוער, לחם והתגבר, עם שחר חוזר, לבדו יוותר ישן - גם הוא ער, ויודע: לא ינום השומר

Pueblo de Israel como la zarza ardiente, luchó y venció; al amanecer regresa; solo quedará. Duerme y, aun así, está despierto, y sabe: el guardián no dormitará.

עם ישראל כמו יונה לבנה, דמעתה על לחיה, ומה כבר בקשה, להניח ראשה אל חלוני היא חזרה, והנה יש בפיה בשורה

Pueblo de Israel como una paloma blanca, su lágrima en la mejilla; ¿y qué pidió? sólo posar la cabeza. A mi ventana volvió, y he aquí que en su boca hay una noticia.

עם ישראל שָנים ששואל: הראיתם את שנפשי אהבה? ביום ובליל, כמו שביל מתפתל, הוא שר מנגינה עתיקה, כן יש בה דמעה ובעת רחמים בעת השקיעה, הוא עוצר מתפלל בצדי הדרכים, לפני היושב במרומים אני מביט וחושב: אחים שלי, כמה שאתם מתוקים!

Pueblo de Israel durante años pregunta: «¿Habéis visto al que ama mi alma?» De día y de noche, como un sendero sinuoso, canta una melodía antigua; sí, en ella hay una lágrima. Y en tiempo de misericordia, al atardecer, se detiene y ora a la orilla de los caminos, ante el que se sienta en las alturas. Miro y pienso: ¡hermanos míos, qué dulces sois!

עם ישראל "סכנה כאן בונים", "האט ילדים", אם תמשיך בירידה למקום הנמוך בעולם עם קצת מלח וחול ים הוא מקים פה מפעל אהבה

Pueblo de Israel «Peligro: aquí se construye», «Reduce la velocidad: niños»; si sigues bajando hacia el lugar más bajo del mundo, con un poco de sal y arena del mar levanta aquí una obra de amor.

עם ישראל מתקבצים ובאים, מתוך ספרי הנביאים, חרוזי המשוררים, או סלסולי הפייטנים גם ברדיו אומרים, בקבוץ גלויות יש פקקים הו, לא להתעצבן, בקבוץ גלויות יש פקקים הו, בקבוץ גליות יש פקקים

Pueblo de Israel se reúnen y llegan, de los libros de los profetas, de las rimas de los poetas o de los melismas de los paytanim; hasta en la radio dicen: en la reunión de los exilios hay atascos. Oh, no enfadarse: en la reunión de los exilios hay atascos. Oh, en la reunión de los exilios hay atascos.