לא מכיר את הדרך, היא מבינה טוב ממני מה מניע, מפתיע, מגביה אותי או מפיל מסמנת למי שהייתי ולמי שעודני קח הצִדה חזק וחשוף ותתחיל להוביל

No conozco el camino; ella entiende mejor que yo. Qué me impulsa, me sorprende, me eleva o me derriba, señala a quien fui y a quien aún soy. Da un paso a un lado —fuerte y expuesto— y empieza a liderar.

מצפה שאגיח מרחובות של שתיקה ואניח לילד לשמוע סיפור שאפשר לרפא בו כשנותנים נשיקה ומותר לגלות גם את מה שאסור

Espera que yo salga de calles de silencio y deje que el niño escuche un cuento, en el que se puede curar cuando se da un beso, y se permite revelar incluso lo que está prohibido.

היא קוראת לי, יודקו, יום עצמאות שמח תסתכל, כוכבים כבר דוהים והשמש עולה השלם השבור לעולם איננו שבע השבור השלם מתבונן עכשיו בהתחלה

Me llama, Yudko, feliz Día de la Independencia. Mira, las estrellas ya palidecen y el sol se eleva. Lo entero quebrado nunca queda saciado; lo quebrado entero contempla ahora el principio.

לא פותר תשבצים, לא עסוק בחידות שכאלה השאלות ששאלתי רובן נשארו בלי תשובה ממרחק שנות חושך ואור שעשו אִתי דרך מתקרבת אליי מאותתת לי אהבה

No resuelvo crucigramas, no me ocupan tales acertijos. La mayoría de las preguntas que hice quedaron sin respuesta. Desde la distancia de años de oscuridad y de luz que hicieron camino conmigo, se acerca a mí, haciéndome señas de amor.

בקפה בתחנת הדלק אני מזמין וממתין כשזיקוק יחידי על עוגת הבדידות מרצד כל הלילה כמו ספק וסכין ונפרסת גם לי חתיכת עצמאות

En el café de la gasolinera pido y espero, cuando una bengala solitaria sobre el pastel de la soledad titila toda la noche como la duda y un cuchillo, y también a mí me cortan una porción de independencia.

היא קוראת לי, יודקו, יום עצמאות שמח תסתכל, כוכבים כבר דוהים והשמש עולה השלם השבור לעולם איננו שבע השבור השלם מתבונן עכשיו בהתחלה

Me llama, Yudko, feliz Día de la Independencia. Mira, las estrellas ya palidecen y el sol se eleva. Lo entero quebrado nunca queda saciado; lo quebrado entero contempla ahora el principio.