[פזמון: צוקוש]
שואף הכי גבוה לא עושה באף
חצי תל אביב כמו שואב אבק
ימכרו אותך בשביל שורה אחת
שורה אחת שלי מוכרת חצי מועדון לבד
[Estribillo: Tzukush]
Aspiro a lo más alto, no me lo meto por la nariz.
Media Tel Aviv como una aspiradora.
Te venderán por una sola línea.
Una línea mía vende medio club por sí sola.
[וורס 1: צוקוש]
ואין פה מועדון אחד שאני לא נכנס אליו
טלפון אחד השם נשלח אליו (אהה מי זה צוקוש?)
שום דבר לא בא לי מובן מאליו
נכנס לבר הדיג'יי מנגן תשיר שלי עכשיו
על עננים חלמתי שכל זה יקרה
עף על עצמי כמו מכשפה על מטאטא
אם אני לא מעשן אני שותה
למה מי שלא עושה תמיד מדבר הכי הרבה
אבל אני כמו טסלה אני פועל בשקט
הם קונים צפיות צוקוש לא קונה ת'שקר
מהלידה כמו אמא לא שומר בבטן
לא מפחד למות כי סבתא מחכה לי בגן עדן
[Verso 1: Tzukush]
Y no hay un solo club aquí al que no entre.
Con una llamada, mi nombre les llega. (Eh, ¿quién es Tzukush?)
No doy nada por sentado.
Entro al bar y el DJ pone mi tema ahora mismo.
En las nubes soñé que todo esto pasaría.
Me flipo conmigo mismo como una bruja en una escoba.
Si no fumo, bebo.
¿Por qué los que no hacen nada siempre hablan más?
Pero yo, como Tesla, funciono en silencio.
Ellos compran reproducciones; Tzukush no compra la mentira.
Desde que nací, como mamá, no me guardo nada.
No temo morir, porque mi abuela me espera en el cielo.
[פזמון: צוקוש]
שואף הכי גבוה לא עושה באף
חצי תל אביב כמו שואב אבק
ימכרו אותך בשביל שורה אחת
שורה אחת שלי מוכרת חצי מועדון לבד
[Estribillo: Tzukush]
Aspiro a lo más alto, no me lo meto por la nariz.
Media Tel Aviv como una aspiradora.
Te venderán por una sola línea.
Una línea mía vende medio club por sí sola.
[וורס 2: נקר]
וויד באמת פגע בחלומות שלי כותב תווים
מטפס למעלה כמו דו רה מי פה סול לה סי
צעדים כאילו יש לי טוגפי אצלי בתיק
מוציאים ת'עצבים בטוקבקים אבל אני
אף פעם לא סיפרתי שקר לשום ביט
אף פעם לא קיבלתי כסף על תירוצים
סאונד שלכם צולע אצל צוקוש זה בוטיק
יהלומים שלכם זיוף וזה שקוף כמו זכוכית
שם אפוד מגן על לב זהב
אחרי בתור אז מדברים מאחורי הגב
אחרי בתור הם מסתכלים לי בעובר ושב
אני שואף הכי גבוה לא עושה באף
[Verso 2: Nekar]
La hierba de verdad jodió mis sueños, escribo notas.
Subo como do re mi fa sol la si.
Pasos como si llevara un Togepi en la mochila.
Sacan los nervios en los comentarios, pero yo—
Nunca le mentí a ningún beat.
Nunca cobré por excusas.
Su sonido cojea; con Tzukush es boutique.
Sus diamantes son falsos, y se ve transparente como el vidrio.
Me pongo un chaleco antibalas sobre un corazón de oro.
Atrás en la fila, por eso hablan a mis espaldas.
Atrás en la fila, me miran de pasada.
Aspiro a lo más alto, no me lo meto por la nariz.
