בוכיה לבד בלילה ליד מדורה דולקת הגיטרה בצליליה מנפצת את השקט היא מלכת הקרנבלים ומעל הזמן היא גשר עם החלומות של פעם מחדשת את הקשר

Плачет одна ночью у пылающего костра Гитара своими звуками разбивает тишину Она — королева карнавалов, и над временем она — мост С мечтами былых времён она возобновляет связь

שברירית ורגישה, מנחמת ותומכת בשמחה וגם בעצב אחרי תמיד הולכת

Хрупкая и ранимая, утешающая и поддерживающая И в радости, и в печали она всегда следует за мной

בקלות היא מתמסרת באקורד היא מלטפת אל גופי כך היא נצמדת ובצליל אותו עוטפת שום דבר כבר לא יצליח להפריד עוד בינינו מיתרים קושרים בכוח, מחברים לעד את שנינו

Легко она отдаётся, аккордом она ласкает К моему телу так она прижимается и звуком его окутывает Ничто уже больше не сможет разъединить нас Струны крепко связывают, навеки соединяя нас двоих

שברירית ורגישה, מנחמת ותומכת בשמחה וגם בעצב אחרי תמיד הולכת

Хрупкая и ранимая, утешающая и поддерживающая И в радости, и в печали она всегда следует за мной