שׁוּטִי רַפְסוֹדָה עַד הָאֵינְסוֹף זֶהוּ אֲנִי עַל סיפונך כְּבָר הִתְרַחַקְנוּ מֵהַחוֹף וְלֹא אֵדַע אֶת דַּרְכֵּךְ⁠

Плыви, плот, до бесконечности. Вот я на твоей палубе, мы уже отдалились от берега, и мне не известен твой путь.

שׁוּטִי רַפְסוֹדָה גַּם אִם הַיָּם שׁוּב מְטַלְטֵל ומְמַסֵּךְ⁠ מָה שָׁם בָּאֹפֶק מְחַכֶּה? מָה קורותייך מוֹשֵׁךְ?

Плыви, плот, даже если море снова качает и застилает. Что там, на горизонте, ждёт? Чем манят твои истории?

פַּעַם נוֹסֶפֶת פַּעַם נִכְסֶּפֶת מָה שֶׁהָיָה אֵינֶנּוּ עוֹד אל מה שלא ישוב להיות בִּשְׁתִי וָעֵרֶב נִזְרֹם

Ещё раз, раз желанный, то, что было, уже не существует, к тому, что не вернётся, сквозь основу и уток потечём.

רֶגַע שֶׁל חֶסֶד רֶגַע שֶׁל אוֹר עַל סודותיו הַיָּם שׁוֹמֵר שֶׁמֶשׁ יוֹרֶדֶת, אֵין חֲזֹר עַד יַעֲלֶה יוֹם אַחֵר

Миг милости, миг света, свои тайны море хранит, солнце клонится — нет возврата, пока не взойдёт другой день.

פַּעַם נוֹסֶפֶת פַּעַם נִכְסֶּפֶת מָה שֶׁהָיָה אֵינֶנּוּ עוֹד אל מה שלא ישוב להיות בִּשְׁתִי וָעֵרֶב נִזְרֹם

Ещё раз, раз желанный, то, что было, уже не существует, к тому, что не вернётся, сквозь основу и уток потечём.