לדעת לגעת זו לא בושה להתרגש לסלוח לשכוח לתת לזמן להתחדש את האתמול שלא יחזור אלי השארתי מאחור אני יודעת זה הזמן שלי ללכת עם האור

Знать, как прикасаться — не стыдно растрогаться. Прощать, забывать, позволять времени обновляться. Вчера, что не вернётся ко мне, я оставила позади. Я знаю: моё время — идти к свету.

עיניים שמיים הם חלונות לנשמה נושקת לשקט שאחרי המלחמה והמחר כבר לא מפחיד אותי אותי לא יעצור אני יודעת זה הזמן שלי ללכת עם האור

Глаза, небеса — окна в душу. Целую тишину, что после войны, и завтрашний день больше не пугает меня, меня не остановит. Я знаю: моё время — идти к свету.

היום אני צוחקת היום אני שלך נותנת את הכל לחיות את החיים איתך היום אני צוחקת היום אני שלך ויש לי עוד כל כך הרבה לתת לך

Сегодня я смеюсь, сегодня я — твоя. Отдаю всё, чтобы жить эту жизнь с тобой. Сегодня я смеюсь, сегодня я — твоя, и у меня ещё так много, что отдать тебе.

לוקחת ביחד לוקחת כמה שאפשר יודעת פוסעת לא מביטה אל העבר אתה היית שם לתת לי יד לצאת מתוך הכפור אני יודעת זה הזמן שלי ללכת עם האור

Беру с тобой, беру столько, сколько можно. Знаю — шагаю, не глядя в прошлое. Ты был там, чтобы протянуть мне руку и вывести из стужи. Я знаю: моё время — идти к свету.