חורשות הכבשים הירוקים גלשו במורדות
והים למטה שכשך והכחיל מן השמש
בשמיים פרחו עננים כמו שושני נהר
ואנחנו היינו עוד ילדות
Рощи зеленых овец скользили по склонам,
а внизу плескалось море и синело от солнца,
в небе цвели облака, как кувшинки,
а мы еще были девочками.
והייתה בנו אחת שהיו לה עיניים אהובות
וקינאנו בה כולנו עד ששכחנו
והייתה בנו אחת בהירה וזקופת קומה
שהיו שואלים אותה בכיתה וידעה להשיב תשובות
И среди нас была одна, у которой были любимые глаза,
и мы все ей завидовали, пока не забыли,
и была среди нас одна светлая и статная,
которую спрашивали в классе, и она умела отвечать.
והייתי יוצאת בשמש אל השדה הקרוב
ואוהבת את העננים והוגה בהם סיפורים
והייתה לי שהות רבה להרהר בצער
מראשית הסתיו עד סוף הקיץ הצהוב
И я выходила на солнце, в ближайшее поле,
и любила облака и придумывала в них истории,
и у меня было много времени размышлять о печали
с начала осени до конца желтого лета.
