שרב כבד בחוץ וכאן יושב אני והוא עומד ליד שלולית נראה קצת עצבני אני קורא לו ציף ציף ציף מביט אל תוך עיניו והוא עושה תנועות חדות בראש ובזנב

Снаружи сильная жара, а я здесь сижу, а он стоит у лужи, выглядит немного нервным. Я зову его: циф-циф-циф, смотрю ему в глаза, а он делает резкие движения головой и хвостом.

נחליאלי, נחלאלי , נח לי נח לי אלי מונח לי אלי מונח לו אלי אלי מול חלוני

Трясогузка, трясогузка, мне спокойно, мне спокойно, ко мне. Положено для меня, ко мне; положено для него, ко мне. Ко мне перед моим окном

אני מניח פרורים על אדן החלון ומחכה ומתחבא מאחורי וילון הוא מתקרב בסיבובים ודילוגים קטנים אבל פתאום הוא מתחרט ועף אל השכנים

Я кладу крошки на подоконник и жду и прячусь за занавеской. Он приближается кругами и маленькими прыжками, но вдруг передумывает и улетает к соседям.

נחליאלי, נחליאלי, נח לי נחל לי אלי זנח לי אלי זנח לו אלי אלי את חלוני

Трясогузка, трясогузка, мне спокойно, ручей мне, ко мне. Он меня оставил, он его оставил, ко мне. Ко мне моё окно

אני צועק לו - מנוול חזור אתה תזכור פתאום שוכח לגמרי שהוא בכלל ציפור הוא לא רוצה להתיידד כן, זהו המצב הוא בא רק להודיע לי שעוד מעט כבר סתיו

Я кричу ему: «Мерзавец», вернись — ты вспомнишь. И вдруг совсем забываю, что он вообще-то птица. Он не хочет подружиться — да, такова ситуация. Он пришёл лишь сообщить мне, что уже скоро осень.

נחליאלי , נחליאלי, נח לי נח לי אלי ברח לי אלי ברח לו אלי אלי מחלוני

Трясогузка, трясогузка, мне спокойно, мне спокойно, ко мне. Сбежал от меня, ко мне; сбежал от него, ко мне. Ко мне с моего окна

יושב ומשחק קלפים בערב יום סתווי והיא עומדת במעגל ומביטה סביבי אני כאילו לא מרגיש רך רק עושה את עצמי לא לא לא לא לא לא יכול למצוא את מקומי

Сижу и играю в карты в осенний вечер, а она стоит в кругу и оглядывается вокруг. Я будто ничего не чувствую, только делаю вид, не-не-не-не-не-не могу найти себе места.

נחליאלי, נחליאלי, נח לי נחל לי אלי ואין לי אלי ואין לא אותה ולא נחליאלי

Трясогузка, трясогузка, мне спокойно, ручей мне, ко мне. И нет у меня, и нет у него её, и нет трясогузки.