הדמעות חרש נושרות אל תוך ליבי אל אותו חדר חלול וריק מאשליות

Las lágrimas caen en silencio en mi corazón, a ese cuarto hueco, y vacío de ilusiones.

ופתאום רעד מוכר חולף בדם מי זה, מי זה שם

Y de pronto un temblor familiar recorre la sangre. ¿Quién es, quién es allí?

הזרועות עוד מחבקות ולא מוצאות את אותו רגע מובטח של רוך שאין לו סוף

Los brazos aún abrazan y no encuentran ese momento prometido de ternura que no tiene fin.

ופתאום קול מתקרב צלול וחם מי זה מי זה שם

Y de pronto una voz se acerca, clara y cálida. ¿Quién es, quién es allí?

שתי עיניו בי מביטות נעלמות רק חיוך פרח לבן תלוי עוד באוויר ואני עוד רצה אליו עד קצה העולם מי זה, מי זה שם

Sus dos ojos me miran y desaparecen. Solo una sonrisa, una flor blanca, aún cuelga en el aire, y yo aún corro hacia él hasta el fin del mundo. ¿Quién es, quién es allí?

בשפתיו- אמא- קורא אך לא נשמע קריאתו סרט אילם בת קול של נחמה ואני שרה חכה בלב נרדם מי זה, מי זה שם

En sus labios —«mamá»— llama, pero no se oye. Su llamado es una película muda, un eco de consuelo. Y yo canto: «espera», con el corazón adormecido. ¿Quién es, quién es allí?

מי זה שם שותק מי זה, מי שם צועק ומתרחק בחושך מי זה שם צוחק מי זה, מי שם בוכה- ילד שלי ילד שלי ילד שלי

¿Quién es ese allí que calla, quién es, quién allí grita, y se aleja en la oscuridad, quién es ese allí que ríe, quién es, quién allí llora— hijo mío, hijo mío, hijo mío.

מי זה שם שותק מי זה, מי שם קורא בוכה- ילד שלי ילד לא לי ילד שלי ילד לא לי ילד שלי

¿Quién es ese allí que calla, quién es, quién allí llama, llorando— hijo mío, un hijo no mío, hijo mío, un hijo no mío, hijo mío.