הרי אני כמלך ארץ של גשמים עשיר חסר אונים, צעיר - אך שבע ימים הבז לפמלית מוריו החנפה אף בין כלבי חיקו נפשו כבר עיפה

Soy como el rey de una tierra de lluvias, Rico pero impotente, joven — mas hastiado de días, Que desprecia a la comitiva zalamera de sus preceptores, Y aun entre sus perros falderos su alma ya está cansada.

ואין לו שעשוע, לא ציד-בזים, אף לא העם אשר גווע נכח היכלו הטוב במוקיוניו מנעים לו בשירה אך אין בזה מזור לחולי הנורא

No tiene pasatiempo, ni caza con halcones, ni el pueblo que agoniza ante su palacio; su mejor bufón lo deleita con canto, pero en ello no hay remedio para la terrible dolencia.

מיטת אפיריונו דומה היא לו וקבר והגבירות אשר להן כל שוע - גבר אינן מוצאות שמלה מופקרת שתבעיר את אש התאוה בשלד הצעיר

Su lecho con dosel se le parece a una tumba, y las damas, para quienes todo magnate es varón, no hallan un vestido licencioso que encienda el fuego del deseo en el esqueleto joven.

חכם הממלכה, שפז מפיק מסיג את שורש הקילקול אף הוא אינו משיג ובמרחצי הדם, מורשת הרומים ערגת אנשי שררה שבאו בימים

El sabio del reino, que extrae oro de la escoria, ni él alcanza la raíz de la corrupción; y en los baños de sangre, herencia de los romanos — ansia de los hombres de poder ya entrados en años —

אינו מוצא לו חום, לפגר המטומטם מי לתה ירוקים קולחים בו תחת דם

no halla calor para el cadáver entorpecido; aguas verdes de té corren en él en lugar de sangre.