בגבי רוחות שורקות, בתים השארתי אפורים עיר זרה ומתפרקת בצבעי פרידה קרים במרחב אינסוף פתוח פעמון גובר בי חלילים תועים בתוך האפילה

A mi espalda, vientos silbantes; dejé las casas grises Una ciudad extraña y desmoronada en fríos colores de despedida En un espacio abierto e infinito, una campana crece dentro de mí Flautas errantes en la oscuridad

בחולות רכים טובע, שם השמש ממלכה שם יתד נווד קובע, ומוצא לי מנוחה קול קורא אל המדבר והד עונה ללכת שם החופש לאהוב אותך

Ahogándome en arenas suaves, donde el sol es un reino Allí un nómada clava una estaca, y hallo reposo Una voz llama al desierto y el eco responde: ir Allí está la libertad de amarte

לכי אחרי במדבר זכרי לי את חסד נעורי לכי אחרי במדבר תמיד, תמיד אחרי

Sígueme al desierto Recuérdame la gracia de mi juventud Sígueme al desierto Siempre, siempre detrás

שקט יעטוף אותך בדמדומים אל המדבר נוף יתעתע בנו וישכיח זמן עבר בשממה תהיי שבויה למרחקים, לאופק כבר יוצא הלב אל המעיין

El silencio te envolverá en el crepúsculo, hacia el desierto El paisaje nos engañará y hará olvidar el tiempo pasado En la desolación serás cautiva de las lejanías, del horizonte Ya el corazón sale hacia el manantial

בגבעות נפלה דממה ולילה לילה במדבר נאסף אל תוך ידיך, בך נזהר ובך נשמר כמו בחול חותם אטביע, יד גורל נוגעת בואי ועלי, עלי מן המדבר

En las colinas cayó el silencio, y noche tras noche en el desierto Recogido en tus manos; en ti soy iluminado y en ti soy guardado Como en la arena estamparé un sello; la mano del destino toca Ven y asciende, asciende desde el desierto

לכי אחרי במדבר זכרי לי את חסד נעורי לכי אחרי במדבר תמיד, תמיד אחרי

Sígueme al desierto Recuérdame la gracia de mi juventud Sígueme al desierto Siempre, siempre detrás