ואני הייתי כאן כל הזמן ולא שמתם לב אני הייתי כאן ידיים על שולחן לב בוער רעב אני רציתי גם כל הזמן לא ידעתי מה אני רציתי גם עכשיו אני מוכן לרגע המושלם

Y yo estuve aquí todo el tiempo y no se dieron cuenta Yo estuve aquí, manos sobre la mesa, un corazón ardiendo, hambriento Yo también quise todo el tiempo, no sabía qué También quise; ahora estoy listo para el momento perfecto

קראתי ספר והיה שם איש אחד חזר לכפר שלו אחרי הרבה שנים הלוואי היה לי כפר לחזור אליו לא רק רחוב עם בניינים ראיתי סרט על רוצח מטורף שחי מחוץ לזמן של שאר האנשים הלוואי יכולתי גם לשכוח מהרגע בלי להשאיר שובל של דם על השטיחים

Leí un libro y había allí un hombre Volvió a su aldea después de muchos años Ojalá yo tuviera una aldea a la que volver No solo una calle con edificios Vi una película sobre un asesino loco que vivía fuera del tiempo del resto de las personas Ojalá pudiera también olvidarme por un momento sin dejar un rastro de sangre en las alfombras

ואני הייתי כאן כל הזמן לא משתנה אני הייתי כאן חלק בעולם עיוור אבל רואה אני חיכיתי גם כמו כולם לרגע מאושר מוכרים לנו סיפור סדרה בהמשכים סירות על הנהר

Y yo estuve aquí todo el tiempo, sin cambiar Estuve aquí, parte de un mundo, ciego pero viendo También esperé, como todos, un momento feliz Nos venden un cuento, una serie por entregas, barcas en el río

קראתי ספר והיה שם איש אחד עבר לכפר גידר לו בית בלי שכנים הלוואי היה לי כפר לחזור אליו לא רק שורות של בניינים ראיתי סרט ודיברו שם על סמים איך זה מרגיש לראות הרבה יותר צבעים חבר שלי נגמר בצהריים הקרירים נמאס לו להחזיק את החיים

Leí un libro y había allí un hombre Se mudó a una aldea, se cercó una casa sin vecinos Ojalá tuviera yo una aldea a la que volver No solo hileras de edificios Vi una película y allí hablaban de drogas de cómo se siente ver muchos más colores Mi amigo se acabó en las tardes frescas Se cansó de aferrarse a la vida

חרטה נחרטת על הלב שלך כמו הצהרות האהבה על העצים שמישהו יעביר את השלט וישחק בערוצים הבדידות כמו סכין המנתחים כתבתי פעם אבל כלום לא השתנה היום מותר להיות עצוב אמרתי לעצמי מחר תבוא שמחה

El remordimiento se graba en tu corazón como las declaraciones de amor en los árboles Que alguien pase el control remoto y hojee los canales La soledad es como el bisturí del cirujano Una vez escribí, pero nada cambió Hoy se permite estar triste, me dije a mí mismo Mañana llegará la alegría