כשאתה קורא בעיתונים על התפרצות הר געש בסיציליה על קבורתם של שני כפרים שלמים בניקרגואה בצ'ילה או בהודו; כשאתה קורא בעיתונים אתה שואל את עצמך מדוע? מדוע זה שבים האיכרים דווקא למדרונות אשר בגדו? מדוע זה אינם נסים משם ומחפשים מקום יותר בטוח שבו יוכלו, סוף סוף, לחיות בשקט אחת ולתמיד?

Cuando lees en los periódicos sobre una erupción volcánica en Sicilia, sobre el entierro de dos pueblos enteros en Nicaragua, en Chile o en la India; cuando lees en los periódicos, te preguntas: ¿por qué? ¿Por qué es que los campesinos vuelven justamente a las laderas que los traicionaron? ¿Por qué no huyen de allí y buscan un lugar más seguro donde puedan, por fin, vivir en paz de una vez y para siempre?

הרי אחת לכל כמה שנים - כך בפרוש כתוב בעיתונים - שוב תתפרץ הלבה מן ההר ותאיים לקבור את כל הכפר מדוע זה לחזור הם מתעקשים? מדוע את הכפר אינם נוטשים אחת ולתמיד?!

Porque, cada pocos años — así, claramente, está escrito en los periódicos — la lava volverá a brotar del monte y amenazará con sepultar todo el pueblo. ¿Por qué insisten en regresar? ¿Por qué no abandonan el pueblo de una vez y para siempre?!

יש לפעמים, אתה פוגש תייר והוא שואל: אמור נא לי, מדוע - מדוע מתעקשים אתם לחיות דווקא לפתח הר הגעש? הרי ניתן למצוא עוד בעולם פינות שקטות, ללא עשן ורעש ואדמה מוצקת וטובה שלא תרעד מתחת רגליכם מדוע זה אינכם זזים מכאן ומחפשים מקום יותר בטוח שבו תוכלו לחיות, סוף סוף, בשקט אחת ולתמיד?

A veces te cruzas con un turista, y él pregunta: dime, ¿por qué? — ¿por qué se empeñan ustedes en vivir justo a la boca del volcán? Seguro que aún pueden encontrarse en el mundo rincones tranquilos, sin humo ni ruido, y tierra firme y buena que no tiemble bajo sus pies. ¿Por qué no se van de aquí y buscan un lugar más seguro donde puedan vivir, por fin, en paz de una vez y para siempre?

הרי אחת לכל כמה שנים - כך בפרוש כתוב בעיתונים - שוב מתפרצת הלבה מן ההר ומאיימת שוב על כל הכפר מדוע זה אתם כה מתעקשים מדוע את הכפר אינכם נוטשים אחת ולתמיד?

Porque, cada pocos años — así, claramente, está escrito en los periódicos — la lava vuelve a salir del monte y vuelve a amenazar a todo el pueblo. ¿Por qué se empeñan tanto? ¿Por qué no abandonan el pueblo de una vez y para siempre?

ואז ‟ פתאום - אתה מבין אותם: את האיכר שעל הצ'ימבוראסו ואת האם שעל הפוג'יסאן ואת הילד על הוזוב גם הם יודעים, ודאי שבעולם פינות שקטות יותר מהר הגעש ואדמה המוצקה מזו שבו טמונים בתי אבותיהם גם הם יכלו, אולי, לזוז משם ולחפש מקום יותר בטוח שבו יוכלו, סוף סוף, לחיות בשקט אחת ולתמיד

Y entonces — de pronto — los entiendes: al campesino en el Chimborazo, a la madre en el Fujisan y al niño en el Vesubio. Ellos también saben, sin duda, que en el mundo hay rincones más tranquilos que el volcán y una tierra más firme que esta en la que yacen enterradas las casas de sus antepasados. También ellos podrían, quizá, irse de allí y buscar un lugar más seguro donde pudieran, por fin, vivir en paz de una vez y para siempre.

אך הם דבקים למדרונות ההר ומחכים אולי, אולי מחר? ומקווים ליום, שכבר יבוא שבו ההר ישקוט מזעפו ואז על הבזלת השחורה איך אז יוריק הדשא ויפרח אחת ולתמיד!

Pero se aferran a las laderas del monte y esperan: ¿quizá, quizá mañana? y aguardan el día que ya llegará, cuando el monte aplacará su enojo. Y entonces, sobre el basalto negro, ¡cómo reverdecerá la hierba y florecerá, de una vez y para siempre!