הנה גברת חזרזרת כל היום בחול נוברת היא עושה חררםחררף ומלכלכת את האף אוי גברת חזרזרת לא רואה אף פעם סרט ילדים עשרים לה יש והבעל על האש בואו בואו ילדים אל תתרחקו מההורים אספר לכם סיפור על אודות נח והמבול

Aquí está la señora Cerdita hurgando en la arena todo el día. Hace «hrrrm-hrrrf» y se ensucia la nariz. Ay, señora Cerdita, nunca ve una película. Tiene veinte hijos, y el marido está a la parrilla. Vengan, vengan, niños, no se alejen de los padres. Les contaré una historia sobre Noé y el Diluvio.

אלוהים יום אחד אמר לנח יש רגעים שכדאי לברוח מים רבים אשפוך על העולם ואת היבשה אהפוך לים ואז אלוהים עשה כדברו ושטף והחריב את עולמו חוץ מנוח ובני ביתו וכל החי אשר היו איתו והם נשארו כדי לפרות ולרבות כי זה מה שהם ידעו לעשות וכך התחיל העולם שנית כמעט כמו מבראשית

Un día Dios le dijo a Noé: hay momentos en que conviene huir. Derramaré muchas aguas sobre el mundo y convertiré la tierra firme en mar. Y entonces Dios hizo como dijo, y arrasó y destruyó su mundo, salvo Noé y los de su casa y todos los seres vivos que estaban con él. Y ellos quedaron para ser fecundos y multiplicarse, porque eso es lo que sabían hacer. Y así el mundo comenzó de nuevo, casi como desde el principio.

וזה הסיפור על קצה המזלג על אודות נח אבל אני לא דואג כי זה קרה לפני הרבה שנים ועכשיו החיים הזמנים משתנים ויש לי עוד סיפור כמו זה האחרון על גז כזה שנקרא אוזון והוא ממלא את השמים וסימנו O3 ולא O2 והוא הוא הוא ההגנה מפני השמש והקרינה ואם לא נשמור עליו במהרה הוא יעלם מהאטמוספרה

Y ese es el cuento, a grandes rasgos, sobre Noé, pero no me preocupo, porque ocurrió hace muchos años, y ahora los tiempos cambian. Y tengo otro cuento como el anterior, sobre un gas llamado ozono, y llena los cielos; su símbolo es O3 y no O2. Y él, él, él es la protección del sol y la radiación, y si no lo cuidamos pronto, desaparecerá de la atmósfera.

ויש עוד גז שאני לא מכיר והוא נמצא במטהרי אויר ובכל "ספריי" כפי שאומרים באנגלית ומי שלא משתמש בזה שיקום ויגיד וכשה"טסססט" משתחרר הוא עולה לשמיים אוכל ונוגס מן האוזון שמגן עלינו מפני אסון ואם הוא לא יהיה פה במהרה תהיה לנו כאן איזו תבערה והמבול יבוא שנית וזה עיקר התחזית

Y hay otro gas que ni siquiera conozco, y está en los ambientadores y en todo “spray”, como se dice en inglés. Quien no lo use, que se ponga de pie y lo diga. Y cuando sale el “tssssst”, sube al cielo, come y muerde el ozono que nos protege del desastre. Y si pronto no está aquí, habrá por aquí alguna conflagración, y el diluvio volverá de nuevo, y ese es el meollo del pronóstico.

בעוד אנו מרססים כאן לבטח והאוזון מתפרק לו בשטח נוצרת סביבנו חגורה של CO2 האיום ונורא והחגורה הזו את הקרינה קולטת ושום דבר היא לא פולטת ולפי החישובים של המהנדסים הקרחונים שבקטבים נמסים עולמנו הולך ומתחמם ומבלי שנרגיש הים מתרומם והים גואה גואה גואה והים עולה עולה עולה ואנחנו לא עושים דבר ורק בוכים כשמאוחר ופתאום הים יפרוץ לכל עבר יגיע לגובה של חמישים מטר וזהו זה מה שיהיה בסוף ותגידו שלום לכל ערי החוף

Y mientras aquí rociamos tan tranquilos, y el ozono se descompone por la zona, se forma a nuestro alrededor un cinturón de CO2, terrible y espantoso. Y ese cinturón absorbe la radiación y no emite nada. Y según los cálculos de los ingenieros, los glaciares de los polos se derriten. Nuestro mundo se va calentando, y sin notarlo el mar se eleva. Y el mar crece, crece, crece, y el mar sube, sube, sube, y nosotros no hacemos nada y solo lloramos cuando es tarde. Y de pronto el mar irrumpirá por doquier, llegará a una altura de cincuenta metros, y eso es lo que habrá al final: digan adiós a todas las ciudades costeras.

ומי שהולך היום לגור בהר הוא יהיה אז מאושר יביט בשמים ועל הנוף ויתן למבול הזה לחלוף ואז אחרי שיירדו המים יעסקו כולם במלאכת כפיים יתחילו לפרות ולרבות כי זה מה שאנחנו יודעים לעשות והעולם יתחיל שוב בשלישית כמעט מבראשית

Y quien hoy se vaya a vivir a la montaña será entonces feliz. Mirará al cielo y al paisaje y dejará pasar este diluvio. Y luego, cuando bajen las aguas, todos se dedicarán al trabajo manual, empezarán a ser fecundos y a multiplicarse, porque eso es lo que sabemos hacer. Y el mundo empezará de nuevo por tercera vez, casi desde el principio.

וזה הסיפור על ערי החוף שלא ישאר מהם כלום בסוף ועל אודות נח והמבול דברים כאלה אי אפשר לשכוח ויש לי עוד סיפורים הערב והשכם אבל פה צריך אולי לסיים להגיד שלום ותודה רבה ולהתראות במבול הבא

Y este es el cuento de las ciudades costeras, de las que al final no quedará nada, y sobre Noé y el diluvio: cosas así no se pueden olvidar. Y tengo más cuentos, por la tarde y de mañana, pero aquí quizá haya que terminar, decir adiós y muchas gracias, y hasta la vista en el próximo diluvio.