יצאנו אט, חיוור היה הליל במרחקים הבליחו האורות ואת היית יפה כשתי עינייך עת הדמעות היו בן עצורות

Salimos despacio, pálida era la noche A lo lejos relucían las luces Y eras tan hermosa como tus ojos Cuando las lágrimas quedaban contenidas en ellos

ילל התן, ואת הלכת לכרם ודמעתך נשרה כמו שרף ואת זכרת את השעות בטרם יצאנו במשעול הצר לקרב

Aulló el chacal, y fuiste al viñedo Y tu lágrima cayó como resina Y recordaste las horas de antes cuando salimos por el sendero estrecho hacia la batalla

ואת זכרת צחוקנו כמו נחל ואת זכרת ריקוד ומפוחית ואת זכרת את ערימת השחת ואת מגע ידו של היחיד

Y recordaste nuestra risa como un arroyo Y recordaste el baile y la armónica Y recordaste el pajar Y el roce de la mano del único

ואם נותרת והבדידות חובקת ואת פוסעת בכרמים לאט את תחכי על כן כל כך בשקט נפרדנו וחייכנו במבט

Y si quedaste y la soledad te abraza Y caminas por los viñedos despacio Entonces esperarás tan en silencio Nos separamos y sonreímos con la mirada