נפלה עלייך עצבות כמו שעת דמדומים על העיר האת והיא חסרת רחמים והשיגרה הזאת שאוכלת בפנים ואנשים ומבטים שלא מניחים וחלומות שרודפים אותך ולא מרפים

Cayó sobre ti una tristeza como la hora del crepúsculo sobre esta ciudad y es implacable y esta rutina que devora por dentro y la gente y las miradas que no te dejan en paz y sueños que te persiguen y no te sueltan

אז היינו הולכים בלילות של קיץ חמים מדברים על דברים אחרים מוזרים כמו הים שלוקח דברים חיים ומחזיר דברים מתים העשן מסביבנו עלה מעלינו ולקח אותנו אותנו איתו

Entonces caminábamos en noches cálidas de verano hablando de cosas otras, extrañas como el mar que se lleva lo vivo y devuelve lo muerto el humo a nuestro alrededor se elevaba sobre nosotros y nos llevaba nos llevaba con él

אהבת אותי לנצח או עד כמה שמותר ואז דיברת על חורף ועל כמה היה קר על אנשים ומבטים שלא מניחים על חלומות שרודפים אותך ולא מרפים

Me amaste para siempre o tanto como se permite y luego hablaste del invierno y de lo frío que hacía de personas y miradas que no te dejan en paz de sueños que te persiguen y no te sueltan