מתוך החושך את עוד תמצאי זריקה של אור גם כשכבר לא רואים לאן לחזור תרימי את הראש שלך למעלה תראי ת'ניצוצות מול העיניים חבקי את השריטות שלך ויאללה חמש דקות ואפ על הרגליים

Desde la oscuridad aún encontrarás un destello de luz incluso cuando ya no se ve adónde volver levanta la cabeza verás las chispas frente a tus ojos abraza tus cicatrices y vámonos cinco minutos y de nuevo en pie

ראיתי מספיק נשמות אבודות מטיילות בעולם הזה עדיין ממשיך לקוות לקבל ת'תשובות שיסבירו לי למה זה כוס אחת שיהיה לבריאות (אוקי) השניה לטשטש מציאות (אוי ויי) השלישית כבר תרד בקלות ובכוס החמישית שלה היא לא יודעת כמה זה פתאום זה לא מזיז ולא כואב כי לא אכפת לה לא חשוב באיזה יום עם מי לזרום על איזה סטלה מחליפה מעגלים מסיבות מגדלים מכוניות מנהלים וואלק אין לה כללים אותן צלילות אותם צלילים יותר חזק יותר אלים

He visto suficientes almas perdidas vagando por este mundo sigo esperando recibir las respuestas que me expliquen por qué es así una copa para brindar por la salud (ok), la segunda para difuminar la realidad (oy vey) la tercera ya baja fácil, y con su quinta copa ya pierde la cuenta de pronto no la mueve y no duele porque no le importa no importa en qué día, con quién fluir, con qué tipo de colocón cambia de círculos, fiestas, torres coches de ejecutivos — honestamente, no tiene reglas las mismas inmersiones, los mismos sonidos más fuerte, más violento

מבחוץ הכל נראה אחרת מלמטה כל האדמה בוערת מספרת כמה שאת מאושרת אל תגידי לי למי את משדרת

Desde fuera todo se ve diferente desde abajo toda la tierra arde cuentas lo feliz que eres no me digas para quién lo estás transmitiendo

עסקים כרגיל עסקים כרגיל עסקים כרגיל משדרת עסקים כרגיל עסקים כרגיל עסקים כרגיל כמו דיילת במחלקת עסקים משדרת עסקים כרגיל

Negocios como siempre, negocios como siempre, negocios como siempre transmite «negocios como siempre» negocios como siempre, negocios como siempre como una azafata en clase business, transmite «negocios como siempre»

משאכטות שברוטינה ליאכטות על המרינה מבאסים על הקאבינה לפסים של קוקאינה מחדר לא חדר עוד שבר בלב עשוי חסרינה מגבר לא גבר עוד גבר נכנס פה בקומבינה בנתיים זה קורה מול העיניים וזה לא נותן לשבת ככה בחיבוק ידיים מחשבות מתי לתלות ת'נעליים כשהנשמה כבר לא צמאה למחיאות כפיים ועדיין שואלים אותי מתי תחזור נו איזי גידלת פה דור מתי תוכל לכתוב ת'חלומות של מריאור

Caladas de rutina — yates en la marina, se amargan en la cabina — a rayas de cocaína, de cuarto en cuarto — otra grieta en un corazón de porcelana, de hombre a no-hombre — otro hombre entra aquí por un arreglo, mientras tanto ocurre ante los ojos y no deja quedarse de brazos cruzados, pensamientos de cuándo colgar los botines, cuando el alma ya no tiene sed de aplausos, y aún me preguntan cuándo volverás — bueno, Izzy, aquí criaste una generación, cuándo podrás escribir los sueños de Mar’eor

כנראה שאף פעם ובאמת שניסיתי כנראה שהרבה יותר קל לי לכתוב על דברים שראיתי לשחרר את הזעם כנראה שזה קריטי בשירים שיצאו לי גם בלי שרציתי

Probablemente nunca, y de verdad lo intenté al parecer me es mucho más fácil escribir sobre cosas que vi soltar la rabia — al parecer eso es crítico en canciones que salieron de mí incluso cuando no quería

מבחוץ הכל נראה אחרת מלמטה כל האדמה בוערת מספרת כמה שאת מאושרת אל תגידי לי למי את משדרת

Desde fuera todo se ve diferente desde abajo toda la tierra arde cuentas lo feliz que eres no me digas para quién lo estás transmitiendo

עסקים כרגיל עסקים כרגיל עסקים כרגיל היא משדרת עסקים כרגיל עסקים כרגיל משדרת עסקים כרגיל ובסוף היום היא תחפש מקום היא משדרת עסקים כרגיל

Negocios como siempre, negocios como siempre, negocios como siempre ella transmite «negocios como siempre» negocios como siempre — transmite «negocios como siempre» y al final del día buscará un lugar ella transmite «negocios como siempre»