[פתיח]

[Intro]

['וורס א] מורות קראו לי מעופף יושב לי בכיתה ומתופף ג'אנספורט, ראסטות ומשאף שם ראש וחורפ, (הארדקור) שהכל ישרף זה עוד בוקר בי"א שתיים, על הכיף-כיף "Had, Has, Have" עייף, בחנו אותי על "כשעמדתי על שלי אמרו לי "שב, שב, שב טקסט, טקסט, אין לב, אין ממה להתלהב והראש על הבנות והמחשב כשהדלת נטרקת והכיתה משתתקת למדנו איך לנתק את המחשבות אז ככה שבשקט בשקט נוצרה צלקת, צלקת שלרפא אותה לקחו שנים רבות יצאתי לחיים ברגליים יחפות אני שורף שנים יפות בתוך כיתות שקופות אני זוכר את הימים, אני זוכר המון תקופות טובות ובעיקר איך למדנו לכבות, בובות-בובות

[Verso A] Las maestras me llamaban despistado. Me siento en clase y tamborileo. JanSport, rastas y un inhalador. Bajando la cabeza y echando una siesta, (hardcore) que todo arda. Otra mañana en 11.º, clase dos, todo bien. “Had, Has, Have” — cansado, me examinaron de eso. Cuando me mantuve firme me decían: “Siéntate, siéntate, siéntate”. Texto, texto, sin corazón, nada para entusiasmarse. Y la cabeza en las chicas y la computadora. Cuando la puerta se cierra de golpe y la clase se calla, aprendimos a desconectar los pensamientos. Así, en silencio, se formó una cicatriz, una cicatriz, y curarla llevó muchos años. Salí a la vida descalzo. Quemo años hermosos dentro de aulas transparentes. Recuerdo aquellos días, recuerdo muchas épocas buenas, y sobre todo cómo aprendimos a apagarnos, muñecos-muñecos.

[פזמון אינסטרומנטלי]

[Estribillo instrumental]

['וורס ב] (אהלן אהלן אהלן אהלן אהלן אהלן אהלן אהלן) אהלן גברת טונה, הוא בסך הכל בסדר" ילד גבר, לא מעבר, הוא בסך הכל בסדר הממוצע שלו ממוצע, הוא-הוא-הוא לא כל כך מקשיב אם הוא יכול להתעניין יהיה מגניב (אה, כן) הוא מאחר, הוא מדבר, הוא מקשקש, הוא מצייר הוא מסרב להתבגר, הוא מסתגר הוא יכול להשתפר, הוא יכול להתדרדר "העיקר שהוא בוחר את הנתיב שהוא בוחר ש-עות על גבי שעות נפלתי שמה בין הכיסאות מאמין לכל נכשל, אומר אמן לתוצאות לקחתי אחריות על השגיאות היום מפנה בחזרה ת'אצבעות על החומר שיריתם במטח מקצועות שלא שונו מהפלמ"ח הכסת"ח על גבי כסת"ח כך למדנו בעיקר איך לצבור חובות להסתדר על המדף ולקוות, בובות בובות

[Verso B] (Hola hola hola hola hola hola hola hola) Hola, señora Tuna, en general está bien. Un chico decente, sin más; en general está bien. Su promedio es promedio; e-el no presta mucha atención. Si pudiera interesarse, sería genial (ah, sí). Llega tarde, habla, garabatea, dibuja. Se niega a madurar; se encierra. Puede mejorar; puede empeorar. Lo principal es que elija el camino que elige. Horas y horas me caí por las grietas ahí, creyendo cada “reprobado”, diciendo amén a los resultados. Asumí la responsabilidad por los errores, y hoy devuelvo las acusaciones — al material que dispararon en ráfagas, a asignaturas que no cambiaron desde la época del Palmaj, tapadera sobre tapadera. Así, sobre todo aprendimos a acumular deudas, a acomodarnos en la estantería y esperar — muñecos, muñecos.

[פזמון אינסטרומנטלי]

[Estribillo instrumental]

['וורס ג] ולא מזמן כשהרגשתי מאוד דאון "הקשבתי ל"דוג פאונד לשכוח קצת מכל המחשבות שפתאום באו הבנתי הכל, וואו, ישבתי שם סתם מיותר כמו הסיכה על הכיפה של חנוך דאום איך תלמדו אותי לסמוך על עצמי, לחתום על חוזים לקלוט ת'רגשות שבפנים, לבנות יחסים ?איך אדע לחיות בשלום? איך תלמדו אותי לחלום אתם לא יודעים חלום מהו הייתי שם מיליון פאונד שכל עוד הם ימשיכו לצפצף באותו סאונד ככה ישמע גם העתיד שלי !אז המילים שלי הן כמו אגרוף לראש, פאו תודה לאל אני לא עוד רובוט שתלמדו אותו לקרוא פקודות, שלום ורוב תודות כשתחתוך את החוטים אז תבין שבפנים יש מיליון תשובות בובות בובות

[Verso G] Y no hace mucho, cuando me sentía muy deprimido, escuché a The Dogg Pound, para olvidar un poco todos los pensamientos que de pronto llegaron. Lo entendí todo — wow — estaba allí sentado de balde, inútil como el alfiler en la kipá de Hanoch Daum. ¿Cómo me enseñarán a confiar en mí, a firmar contratos, a captar los sentimientos por dentro, a construir relaciones? ¿Cómo sabré vivir en paz? ¿Cómo me enseñarán a soñar? Ustedes ni saben lo que es un sueño. Apostaría un millón de libras a que mientras sigan pitando con el mismo sonido, así sonará también mi futuro. Así que mis palabras son como un puñetazo a la cabeza — ¡pao! Gracias a Dios no soy otro robot más al que enseñan a leer órdenes — shalom y muchas gracias. Cuando cortes los hilos entenderás que dentro hay un millón de respuestas. Muñecos, muñecos.