ארץ עצובה יושבת לה על שפת תהום וחושבת אם לחיות או שלקפוץ היום כל גיבוריה מלח שיבש מתוך עיניי אבות ואימהות

Una tierra triste se sienta al borde del abismo y piensa si vivir o saltar hoy. Todos sus héroes son sal, secada sobre los ojos de padres y madres.

רעש ושלווה פנייך אור ושיממון התעורר לו משינה הגולם על בוריו חורשים בשדות העצב רועים את הצאן בלי מלך כל מי שראה עתיד אתמול שותק היום

Ruido y calma, tu rostro: luz y desolación. El gólem despertó de su sueño como es debido. Aran los campos de la tristeza, pastorean el rebaño sin rey, quien ayer veía un futuro hoy guarda silencio.

ואין מקום ואין מקום ואין מקום עוד מלבדך אז בשבילך הכל

Y no hay lugar, y no hay lugar, y no hay lugar ya sino tú; por ti, todo.

שובי אהובה אלייך אין זמן לחכות את חיה לך בדמי ימייך גשר מט לנפול חולקים את אותו ירח אחד על שני צורח ומסביב הזאבים אורבים מכל פינות

Vuelve, amada, a ti misma; no hay tiempo que esperar. Vives en la flor de tu vida. Un puente a punto de caer. Compartimos la misma luna, uno le grita al otro, y alrededor acechan los lobos desde todos los rincones.

ואין מקום ואין מקום ואין מקום עוד מלבדך אז בשבילך הכל

Y no hay lugar, y no hay lugar, y no hay lugar ya sino tú; por ti, todo.

עוד יש לנו עם ועוד יש לנו ים ויש לנו סיפור עוד יש לנו עם ועוד יש לנו ים ויש לנו סיפור סיפור

Aún tenemos un pueblo y aún tenemos un mar, y tenemos una historia. Aún tenemos un pueblo y aún tenemos un mar, y tenemos una historia, una historia.

שמש עוד תזרח לה על העשב האדום אור חדש יפציע את החושך ובת קול תפיל דמיונות על חרב נשוב לחבק עד ערב מכל זרועות עולם ידעו שדוד הוא גדול

El sol aún brillará sobre la hierba roja, una luz nueva irrumpirá la oscuridad, y un eco entregará las ilusiones a la espada, volveremos a abrazar hasta el anochecer, desde todos los rincones del mundo sabrán que David es grande.