מר אתייפח כמו עץ בגשם בבוא יומי האחרון כשאתבקש מייד לגשת אל מקומי שבמרום אבל כבד אכריז בבית וכל העיר תמלא יגון - האם ירוק עוד עץ הזית אשר נועד לי לארון?

Amargamente me hincharé como un árbol bajo la lluvia, cuando llegue mi último día, cuando me pidan enseguida acercarme a mi lugar allá en lo alto. Proclamaré un luto pesado en casa, y toda la ciudad se llenará de pesar — ¿sigue verde el olivo destinado a mi ataúd?

אם לעולם הבא אלך לי אז רק בדרך ארוכה מתוך הקבר אסתלק לי כמו פרחח מן הכיתה הקברנים יבכו מזעם וגם יצאו מדעתם כשיתחשק לי עוד הפעם לשוב הביתה ככה סתם

Si me voy al más allá, será solo por un camino largo. Me escabulliré de la tumba como un gamberro del aula. Los sepultureros llorarán de rabia y hasta perderán la cabeza cuando me apetezca otra vez volver a casa así, sin más.

כל רצוני לטעום עוד פעם שמנת-כפר ותות-גינה עוד נשיקה שיש בה טעם ואהבה אחרונה פעם אחת לתעות בדרך ולאבד את הצפון וללטף משוק עד ירך את שתי רגלייך היפות

Todo mi deseo es probar una vez más nata campesina y fresas de huerto, otro beso que tenga sabor y un último amor, una vez extraviarme en el camino y perder el norte, y acariciar, de la espinilla al muslo, tus dos hermosas piernas.

את, זוגתי, פרצי בבכי כשתקבלי את הבשורה שדמעתך תרד על לחי ושתקני שמלה שחורה ואחר-כך מצאי לך גבר שמידתו כמידתי שישתמש אחר האבל במגפיי ומיטתי

Tú, esposa mía, prorrumpe en llanto cuando recibas la noticia; que tu lágrima caiga por la mejilla, y cómprate un vestido negro. Y después búscate un hombre que sea de mi talla, para que, tras el luto, use mis botas y mi cama.

כל רכושי יהיה לבעל שיטפל בזוגתי: מכובעי עד שרוך-הנעל ייני, לחמי ומקטרתי אך אם יעיז הוא להפריע את מנוחת החתולה - בחלומו אני אופיע והוא ימות מבהלה

Todos mis bienes serán para el marido que cuide de mi esposa: desde mi sombrero hasta el cordón del zapato, mi vino, mi pan y mi pipa. Pero si se atreve a molestar el descanso de la gata, apareceré en su sueño y morirá de susto.

כאן מונחים עלי שלכת כי זהו סוף הצוואה אין לי ברירה, צריך ללכת וכבר הגיעה השעה שוב לא אסבול כאב שיניים ובזה הבית לא אגור נא לחזור בעוד יומיים - בגלל האבל פה סגור!

Aquí yacen sobre mí hojas caídas, pues este es el fin del testamento. No tengo elección: hay que irse, y ya ha llegado la hora. Ya no sufriré dolor de muelas ni viviré en esta casa. Rogamos volver dentro de dos días: ¡por duelo esto está cerrado!