[פזמון] חורים בראש הכל סתום מאז 2011 לא הרגשתי כלום אנלא מכיר אותי אנלא יכול להיות דממת אלחוט, רעידות קלות

[Estribillo] Agujeros en la cabeza, todo está atascado. Desde 2011 no he sentido nada. No me conozco. No puedo ser. Silencio de radio, leves temblores.

[וורס 1] הכל התנפץ את אמרת שכחת מהר כאילו חלמת ביטוח חיים, ביטלתי חוזה אתה חייב לבלגן בשביל לסדר (אבל שום דבר לא הסתדר) זאת האמת המאוסה תמיד מבטיחה יותר ממה שהיא עושה כשרוטשילד מתחיל, אני מתחיל להיות אבוד ידעתי שמתישהו נחיה בין שני הקצוות לחוד BMW של ערס כמעט עושה אותי חירש ״המבט שלך כובש ואני פה מתרגש״ אקסית של חבר על ספסל היא צוחקת מסרטון עם איזה תייר אני רוצה לסבלט לך ת׳חדר כשאת בחו״ל להריח כל חצאית, להיות מסטול שאכטות תחתונים לדפוק שיעול חוצה את פינת מזא״ה, לא מתייחס לרמזור מה שהרחוב הזה היה בשבילנו לא יחזור

[Verso 1] Todo estalló, dijiste. Olvidaste rápido, como si lo hubieras soñado. Seguro de vida: cancelé el contrato. Hay que armar un lío para poder ordenar. (Pero nada se ordenó.) Ésta es la verdad repugnante. Siempre promete más de lo que hace. Cuando empieza Rothschild, yo empiezo a perderme. Sabía que algún día viviríamos separados, cada uno en un extremo. Un BMW de un macarra casi me deja sordo. “Tu mirada conquista y yo aquí me emociono”. La ex de un amigo en un banco. Se ríe de un video con algún turista. Quiero subarrendar tu cuarto cuando estés en el extranjero, oler cada falda, estar colocado, dar caladas, ropa interior, toser. Cruzo la esquina de Mazeh, sin hacer caso al semáforo. Lo que esta calle fue para nosotros no volverá.

[פזמון] חורים בראש הכל סתום מאז 2011 לא הרגשתי כלום אנלא מכיר אותי אנלא יכול להיות דממת אלחוט, רעידות קלות

[Estribillo] Agujeros en la cabeza, todo está atascado. Desde 2011 no he sentido nada. No me conozco. No puedo ser. Silencio de radio, leves temblores.

[וורס 2] חלק ממני מת מזמן במילאנו מה שנשאר מרחוב מזא״ה מזמן כבר איננו הלב שלי השחיר כשהפסקתי להקשיב לו משיח בתא קולי, אני אף פעם לא משיב לו בשנתיים הזדקנתי בקצב בנג׳מין באטן חשבתי שתמיד אני אחיה על הקצה, מזמן אני מתמתן משאיר עוד לב שבור שוכב על מצעים של סאטן הפכתי את המוות שלנו לאמנות הלב שלי נתפס בחכה, השתחרר ומאז נשאר בו חור אי שם יש תקופה יפה שאף פעם לא תחזור תמיד מחפש את המנהרה בין קצוות של אור התחת שמולי מזכיר לי למה תמיד יגרד לי העור סרטים סרטים סרטים בתיקיית ההורדות לא סוחב בעליות, פול גז בירידות היא אמרה ״תקווה היא בריון גדול״, אמרתי לא כוחות אבל כל יום אני והוא הולכים מכות

[Verso 2] Una parte de mí murió hace tiempo en Milán. Lo que quedaba de la calle Mazeh hace mucho que ya no existe. Mi corazón se ennegreció cuando dejé de escucharlo. El Mesías en el buzón de voz; nunca le devuelvo la llamada. En dos años envejecí al ritmo de Benjamin Button. Pensé que siempre viviría al límite; hace tiempo que me modero. Dejo otro corazón roto tendido sobre sábanas de satén. Convertí nuestra muerte en arte. Mi corazón se enganchó en un anzuelo, se liberó y desde entonces quedó un agujero. En algún lugar hay una época hermosa que nunca volverá. Siempre busco el túnel entre bordes de luz. El culo delante de mí me recuerda por qué siempre me picará la piel. Películas, películas, películas en la carpeta de descargas. No tiro en las subidas; a fondo en las bajadas. Ella dijo: “La esperanza es un matón grande”; yo dije: “no es una pelea justa”. Pero cada día él y yo nos peleamos.

[פזמון] חורים בראש הכל סתום מאז 2011 לא הרגשתי כלום אנלא מכיר אותי אנלא יכול להיות דממת אלחוט, רעידות קלות

[Estribillo] Agujeros en la cabeza, todo está atascado. Desde 2011 no he sentido nada. No me conozco. No puedo ser. Silencio de radio, leves temblores.

[אאוטרו: שקל & אלן וואטס] הסרט נגמר, הסרט נגמר הסרט נגמר, הסרט נגמר Change, and everything is change, nothing can be held on to To the degree that you go with a stream, you see? you are still… You're flowing with it But to the degree you resist the stream then you notice that the current is rushing past you and fighting with you So swim with it Go with it אני יודע And you’re there You're at rest

[Outro: Shekel y Alan Watts] La película se acabó, la película se acabó La película se acabó, la película se acabó Cambio, y todo es cambio, no se puede aferrar nada. En la medida en que vas con la corriente, ¿ves? sigues… fluyes con ella. Pero en la medida en que te resistes a la corriente, notas que el caudal pasa corriendo a tu lado y lucha contigo. Así que nada con ella. Ve con ella. Lo sé. Y estás allí. Estás en reposo.