לפעמים, ביני לבין עצמי אני שואלת מה זורם בתוך דמי לפעמים, ביני לבין עצמי אני שואלת מי זורם בתוך דמי את מי אני גוררת הלאה לתומי בדרך התלולה של עצם קיומי? מושכת הלאה באושרי בזעמי - יומם ולילה עוד מתנגנת שפת אימי

A veces, entre yo y yo, me pregunto qué corre por mi sangre. A veces, entre yo y yo, me pregunto quién corre por mi sangre. ¿A quién, en mi ingenuidad, arrastro hacia adelante por el empinado camino de mi propia existencia? Sigo tirando —en mi alegría, en mi ira— de día y de noche aún resuena la lengua de mi madre.

לפעמים, ביני לבין עצמי אני שומעת את קולו של חלומי לפעמים, ביני לבין עצמי אני שומעת את בכיו של חלומי והוא שואל אותי ברעד לשלומי והוא שואל היכן ארצי ומי עמי אני מראה לו תעודה, הכל רישמי אבל בשמי עוד מתנגנת שפת אימי

A veces, entre yo y yo, oigo la voz de mi sueño. A veces, entre yo y yo, oigo el llanto de mi sueño. Y me pregunta, temblando, por mi bienestar, y pregunta dónde está mi tierra y quién es mi pueblo. Le enseño un documento; todo es oficial, pero en mi cielo aún resuena la lengua de mi madre.