[בית ראשון] אני את חיי נתתי לך ועלייך, ארץ ישראל ערפילי טוהר מילאו לי את המוח, חשבתי שזה רצון האל העם היהודי, שיבת ציון, החזרה הביתה, הו ארץ חמדת אבות תעזוב אותי עכשיו, אין לי כוח למצוות

[Estrofa 1] Entregué mi vida a ti y por ti, tierra de Israel. Neblinas de pureza me llenaron la mente; pensé que era la voluntad de Dios. El pueblo judío, el Retorno a Sion, volver a casa—oh, la tierra querida por nuestros padres. Déjame ahora; no tengo fuerzas para los preceptos.

[בית שני] בניתי ערים בשומרון ובניתי כפרים ביהודה בניתי עם רבין ופרס ומרצ ועם מפלגת העבודה הם קרצו לי תמיד בעין אחת – העין הציונית "בלי בג"ץ ובלי בצלם", הם אמרו לי, "זאת כל התוכנית"

[Estrofa 2] Construí ciudades en Samaria y construí aldeas en Judea. Construí con Rabin y Peres y con Meretz y con el Partido Laborista. Siempre me guiñaban un ojo—el ojo sionista. 'Sin el Tribunal Superior (Bagatz) ni B'Tselem', me dijeron, 'ese es todo el plan'.

[בית שלישי] כל חבר קיבוץ, פושט רגל על חורבות כפר ערבי נטוש נהיה לי יפה-נפש ליברלי ואני אויב העם, בונה על אדמה כבושה אימפריה קולוניאלית הם רוצים לראות אותי הולך חפוי ראש, לבוש שק ואפר מהריסות ביתי והמשורר משייח' מוניס, היא רמת אביב, יכתוב לניו-יורק טיימס על צדק פיוטי

[Estrofa 3] Todo kibutznik, un quebrado sobre las ruinas de una aldea árabe abandonada, se volvió para mí un liberal de corazón sensible. Y yo soy el enemigo del pueblo, construyendo un imperio colonial en tierra ocupada. Quieren verme caminar cabizbajo, vestido de saco y ceniza, desde las ruinas de mi casa. Y el poeta de Sheikh Munis—es decir, Ramat Aviv—escribirá en el New York Times sobre la justicia poética.

[פזמון] כמה שיהודים שונאים יהודים לא יודע אם לבכות או לכעוס תפעיל את הבולדוזר, אריק בוא נתחיל להרוס

[Estribillo] Cuánto odian los judíos a los judíos. No sé si llorar o enojarme. Enciende la excavadora, Arik, vamos a empezar a demoler.

(בוא נתחיל להרוס) (בוא נתחיל להרוס)

(Vamos a empezar a demoler) (Vamos a empezar a demoler)

[בית רביעי] שלושים שנה בן אדם בונה, יש לו אישה, בנות, בנים ונכדים הם גדלו מתחת לעצים שנטע והם מגדלים ילדים ועושה לו גינה וגינות ועסק קטן וחי, ברוך השם, לא רע עד שבא מנהיגון מעונב עם אצבעות מטופחות ואומר לו שהשליחות נגמרה

[Estrofa 4] Durante treinta años un hombre construye; tiene esposa, hijas, hijos y nietos. Crecieron bajo los árboles que plantó, y ellos crían a sus hijos. Se hace un jardín y jardincitos, un pequeño negocio, y vive—gracias a Dios—no mal, hasta que llega un lídercito con corbata y dedos cuidados y le dice que la misión terminó.

[בית חמישי] כנראה שחייך היו טעות מדינית, תפוצה במידת האפשר זה מה שהעם רוצה וזה גם מה שהנשיא שלהם אמר יום שמחה זה יהיה, יום משתה משותף, יום חג לכל העמים חלקו יין בכיכר, בואו, תרקדו לשלום עירומים

[Estrofa 5] Al parecer tu vida fue un error político; te indemnizarán en la medida de lo posible. Eso es lo que quiere el pueblo, y eso también lo dijo su presidente. Será un día de alegría, un día de banquete compartido, una fiesta para todos los pueblos. Repartan vino en la plaza—vengan, bailen desnudos por la paz.

[בית שישי] אל תקראו לזה "טרנספר", הפרסומאי ימצא לכם מילה נקייה ובית המשפט יוכיח כי מה שייך כאן, זכויות האדם והאזרח והחיה כי שונאים אותי בשמאל החדש והישן ובתקשורת וכל בעלי ההון הם לימדו את העניים שעשקו כי אשם היהודי מחברון

[Estrofa 6] No lo llamen 'transferencia': el publicista les encontrará una palabra limpia. Y el tribunal demostrará: ¿qué pintan aquí los derechos humanos, civiles e incluso de los animales? Me odian en la izquierda nueva y la vieja, en los medios y todos los dueños del capital. Enseñaron a los pobres a quienes explotaron que la culpa es del judío de Hebrón.

[פזמון] כמה שיהודים שונאים יהודים הוי עברה עליי הכוס תפעיל את הבולדוזר, אריק בוא נתחיל להרוס

[Estribillo] Cuánto odian los judíos a los judíos. Ay, la copa ha pasado sobre mí. Enciende la excavadora, Arik, vamos a empezar a demoler.

(בוא נתחיל להרוס) (בוא נתחיל להרוס)

(Vamos a empezar a demoler) (Vamos a empezar a demoler)

[בית שביעי] הטלית שלי לא כולה תכלת, יש עליה כתמים הייתי מעורב בלא מעט תגרות, קטטות רועים, מכות ואיומים מקלות, אבנים, בקבוקי תבערה, אקדח פה ושם, הו הימים הטובים אולי תזכיר לי מי הביא אותו הנה, ומי נתן להם רובים

[Estrofa 7] Mi talit no es todo celeste; tiene manchas. Estuve metido en no pocas peleas—riñas de pastores, golpes y amenazas. Palos, piedras, cócteles molotov, una pistola aquí y allá—oh, qué días aquellos. Quizá recuérdame quién lo trajo aquí y quién les dio fusiles.

[בית שמיני] אם פה ושם עיקמתי חוק ועיגלתי את הסרגל לא בשביל ביתי עשיתי, הכול היה למען עם ישראל גם שלוש שנים של אינתיפאדה ורצח יום-יומי בדרכים לא עשו שותף ממני, עלינו לא בוכים

[Estrofa 8] Si aquí y allá doblé la ley y redondeé las esquinas, no lo hice por mi casa: todo fue por el pueblo de Israel. Ni siquiera tres años de intifada y asesinatos diarios en los caminos me hicieron socio; por nosotros no lloran.

[בית תשיעי] יש אשם במלחמה, יש אשם בכל חייל הרוג יש אשם אם חברות האשראי מורידות את הדירוג ניקיון כפיו הרחוצות מכיבוש של כל אדם נאור ?כל ההולכים בחושך צועקים, "למה אצלי דולק האור

[Estrofa 9] Hay culpable en la guerra; hay culpable por cada soldado caído. Hay culpa si las compañías de crédito bajan la calificación. La pulcritud de las manos lavadas de todo hombre ilustrado—limpias de la «ocupación»— todos los que caminan en la oscuridad gritan: «¿Por qué en mi casa está encendida la luz?»

[פזמון] כמה שיהודים שונאים יהודים ?תגיד לי, עכשיו אתה הבוס תפעיל את הבולדוזר, אריק בוא נתחיל להרוס

[Estribillo] Cuánto odian los judíos a los judíos. Dime, ¿ahora tú eres el jefe? Enciende la excavadora, Arik, vamos a empezar a demoler.

(בוא נתחיל להרוס) (בוא נתחיל להרוס)

(Vamos a empezar a demoler) (Vamos a empezar a demoler)

[בית עשירי] יש ים של מוטרפים מסביב, יש כל מיני אלמנטים מסוכנים עד שגם אלוהים לא יודע במה הם מאמינים ועשבים שוטים מסביב ונוער נלהב שורץ על הגבעות וכל מיני רבנים וכל מיני בעלי ישועות

[Estrofa 10] Hay un mar de enloquecidos alrededor, toda clase de elementos peligrosos, hasta que ni Dios sabe en qué creen. Y mala hierba por doquier, y juventud entusiasta pululando por las colinas, y toda clase de rabinos y de hacedores de milagros.

[בית אחד עשר] לא לא תראה פה מצדה ולא יהיו קרבות רחוב העדר הזה ילך לשחיטה בשקט, ככה זה קורה לרוב רק כמה עשרות אלפי מטושטשים שחרב עולמם מן נוכחים-נפקדים חדשים שכאלה, שיוצאים לגלות בארצם

[Estrofa 11] No, aquí no verás Masada, y no habrá combates callejeros. Este rebaño irá al matadero en silencio; así ocurre la mayoría de las veces. Sólo unas decenas de miles de aturdidos cuyo mundo se derrumbó, un tipo de nuevos «presentes-ausentes» que salen al exilio en su propia tierra.

[בית שנים עשר] אף אחד לא יתלה מפתח שלושים שנה על הצוואר ייקחו את הווידאו עם הקלטת המצולמת של הבכי המר הכול פה הפוך על הפוך על הפוך, תראה את השמאל מתייוון וכולו צאן קדושים ואנחנו סרוגי הכיפות נהיה לנושאי הצלב החדשים

[Estrofa 12] Nadie colgará una llave del cuello durante treinta años. Se llevarán el video con la cinta grabada del llanto amargo. Aquí todo está al revés por partida triple: mira a la izquierda helenizándose, toda un rebaño de santos, y nosotros, las kipás tejidas, seremos los nuevos portadores de la cruz.

[פזמון] כמה שיהודים שונאים יהודים אני זורק את הכיפה, אני כבר לא דוס תפעיל את הבולדוזר, אריק בוא נתחיל להרוס

[Estribillo] Cuánto odian los judíos a los judíos. Tiro la kipá; ya no soy religioso. Enciende la excavadora, Arik, vamos a empezar a demoler.

(בוא נתחיל להרוס) (בוא נתחיל להרוס)

(Vamos a empezar a demoler) (Vamos a empezar a demoler)

[סיום] תפעיל את הבולדוזר, אריק בוא נתחיל להרוס (בוא נתחיל להרוס) בוא נתחיל להרוס

[Final] Enciende la excavadora, Arik, vamos a empezar a demoler. (Vamos a empezar a demoler) Vamos a empezar a demoler.