- הלו? - זאת אני, אתה זוכר אותי? מהמסיבה של אתמול רק קציתי לשמוע את קולך אז ביי - ביי

- ¿Aló? - Soy yo, ¿te acuerdas de mí? De la fiesta de anoche. Solo quería escuchar tu voz. Pues, adiós. - Adiós.

טילפנתי רק לדעת אם אתה זוכר עדיין במסיבה אתמול נפגשנו שלחת לי זר של שושנים אל תחשוב שלא ידעתי איך עלי שמת עין שאותי לרקוד לקחת לחשת לי "את תהיי שלי"

Llamé solo para saber si aún te acuerdas. En la fiesta de ayer nos conocimos. Me enviaste un ramo de rosas. No creas que no sabía cómo me echaste el ojo, cómo me llevaste a bailar, me susurraste: «Serás mía».

מכיוון שאני נוסעת רחוק לארץ אחרת זה קשה, אני יודעת אל תנתק, אל תשכח אותי סך הכל חודש-חודשיים ואני לכאן חוזרת ועלי חשוב בינתיים שוב ניפגש כמו זוג יונים שתיים, ארבע, תשע, שמונה, בסוף שתיים זה בראש שלי!

Como me voy lejos, a otro país, es difícil, lo sé. No cuelgues, no me olvides. Solo un mes o dos, y volveré aquí, y mientras tanto piensa en mí, nos volveremos a ver como dos tortolitos. Dos, cuatro, nueve, ocho, y al final, dos: ¡está en mi cabeza!

הטלפון שוב מצלצל לי בשמחה הוא שוב קורא לי על הקו אתה עונה לי "שוב אני" אתה אומר לי "תבטלי הכל" אמרת "אל תיסעי רחוק ממני" את הקו שעה תפסת "מאוהב, מאוהב בך האמיני לי רק בך מאוהב"

El teléfono vuelve a sonarme, alegremente vuelve a llamarme, en la línea me contestas: “Soy yo otra vez”, me dices. “Cancela todo”, dijiste, “No te vayas lejos de mí”. Me tuviste en la línea una hora: “Enamorado, enamorado de ti, créeme, solo de ti estoy enamorado”.

מלכה הרגשתי אמש כשרקדתי בין ידייך איך זרחתי כמו אור שמש השארת לי זיכרונות יפים לב אישה היטב יודע מתי ישלח הגבר את החץ שגם פוגע פגעת בי, קופידון שלי

Me sentí una reina anoche, cuando bailé entre tus brazos, cómo brillé como la luz del sol, me dejaste bellos recuerdos. El corazón de una mujer sabe bien cuándo el hombre lanzará la flecha que también acierta; me heriste, mi Cupido.

מכיוון שאני נוסעת רחוק, לארץ אחרת זה קשה, אני יודעת אל תנתק אל תשכח אותי סך-הכל חודש-חודשיים ואני לכאן חוזרת ועלי חשוב בינתיים שוב ניפגש כמו זוג יוניים שתיים, ארבע, תשע, שמונה, בסוף שתיים זה בראש שלי!

Como me voy lejos, a otro país, es difícil, lo sé. No cuelgues, no me olvides. Solo un mes o dos, y volveré aquí, y mientras tanto piensa en mí, nos volveremos a ver como dos tortolitos. Dos, cuatro, nueve, ocho, y al final, dos: ¡está en mi cabeza!